הרב ברוך רוזנבלום

פרשת השבוע א’ חשון תשע"א

 

 

תן דעתך שלא תשחית את עולמי. החטא של האדם משחית את האדמה. הדיבורים, המעשים – משפיעים על הבריאה ומשחיתים אותה.
 
אברהם אבינו ירד למצרים בגיל 75, ויהי כי הקריב לבוא מצרימה, הוא אומר לאשתו: הנה נא ידעתי כי יפת מראה את. רש"י שואל: רק עכשיו הכיר שהיא יפה? מתוך צניעותה לא הכיר בה. ואילו עכשיו, מתוך מעשה הכיר בה. הוא הסתכל על בבואתה בנהר.
רבי שלמה קלוגר, וגם הבעש"ט: מצרים זה מקום כל הזימה של העולם. מגיע אברהם אבינו למצרים ופתאום שם לב שאשתו יפה. 55 שנה זה לא עניין אותו אם היא יפה או לא, ופתאום זה מעניין אותו. האדמה של מצרים ספוגה בסירחון. זה משפיע גם על אברהם אבינו.
 
רבי אלה לופיאן מסביר ע"י מעשה שקרה בלומז’ה: היה בי"ח מרכזי שכל מי שהיה חולה התאשפז בו. נכנסו עם מחלה אחת וקיבלו שתיים. באו בקטריולוגים מומחים מוורשה, והגיעו למסקנה שהקירות של ביה"ח 100 שנה ספוגים בחיידקים והם עוברים לחולים. הפיתרון – להרוס את ביה"ח.
כי השחית כל בשר את הארץ, אז כל העולם היה מושחת. לכן היה צריך להרתיח את כל העולם במים רותחים ולהציפו מעל כל ההרים הגבוהים, שלא יישאר שום חיידק. לא יעזור בור (כמו אצל קורח), כי אם הכל רקוב מן היסוד אין דרך אחרת. לכסות את כל העולם במים בגובה 15 אמה מלמעלה, וכך מחטאים את כל העולם בהרתחה. זה גם טהרת מקווה וגם חיטוי.
 
כיצד בני האדם משחיתים את כל הסביבה במעשיהם? כל כוהן גדול שיצא בשלום ביום הכיפורים היה עושה יום טוב, כי יצא בשלום ובלי פגע, וזה מלמד שקיבל גושפנקא מהקב"ה שהוא בסדר. אחרת היה מת בקודש הקודשים.
בית ראשון 410 שנים – 18 כהנים גדולים. למעלה מ-20 שנה לכהן.
בית שני 420 שנה – 300 כהנים גדולים, 40 שמעון הצדיק, 80 יוחנן כהן גדול, 10 שנים , 11 אלעזר בן חרסום. כל ה-296 מתו בתוך שנה ראשונה לכהונתם.
יוחנן כהן גדול בסוף ימיו נהיה צדוקי. יד הצדוקים גברה והרוב נהיו צדוקים והשפעת הסביבה השפיעה אפילו על יוחנן כהן גדול שהיה כשר עם חותמת 80 שנה.
 
כשחטאה האשה בחטא הדעת בא הנחש והטיל בה זוהמה, שנמשכה עד מעמד הר סיני. במעמד הר סיני פסקה זוהמתם. אומות העולם לא פסקה זוהמתם. ברגע שפסקה זוהמתם פסק מהם המוות. עם ישראל יכול היה לחיות לנצח. אחרי 40 יום, 17 בתמוז, עשו העגל וחזרה הזוהמה של חטא אדם הראשון.
3000 איש עשו את העגל. 577,000 היו שם לא מיחו, ולכן גם אצלם חזרה הזוהמה. וגם אצל יהושע, שבכלל לא היה שם ולא יכול למחות. כי הזוהמה שירדה על העולם משפיעה על כולם.
 
מסילת ישרים – כשם שהאדם מתדרדר ומדרדר את כל העולם, כך כשהוא מתעלה הוא מרומם את כל העולם.
רב צדוק הכהן מלובלין כותב בספרו, כשאנו אומרים בכל יום ואהבת את ה’ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך – אם אתה אוהב אותו בכל לבבך ובכל מאודך, זה גם ישפיע על הממון שלך, על המאוד שלך.
אם אתה אוהב אותו באמת בשני יצריך ומוכן למסור את הנפש – זה ישפיע על הממון שלך.
 
רבי שרגא גרוסבארד – כתוב שהאשה השונמית נתנה לאלישע עליית גג, כי ידעה שהוא אדם קדוש. הגמרא שואלת מניין ידעה שהוא קדוש? מחלוקת – ראתה שלא באים זבובים על שולחנו. ומניין ידעו הזבובים שהוא קדוש? בעלי חיים מזהים קדושה של צדיקים. גמרא מס’ חולין: ברגע שמלאך המוות נמצא בעיר, כלבים בוכים. כשאליהו הנביא נמצא בעיר, כלבים צוחקים. מניין הם יודעים איזה מלאך נמצא באיזור? יש השפעה של קדושה שמשפיעה גם על בעלי חיים.
 
על פי דבריו אני רוצה לעמוד על 2 מאמרי חז"ל, אחד במס’ חולין והשני במס’ תענית.
מס’ חולין דף ז’ – רבי פנחס בן יאיר רכוב על חמורו הגיע למקום אחד, ונתנו לחמור שעורים. לא אכל. ניפו לו את השעורים והחמור לא אכל. ניפו את השעורים ביד, אחד אחד, ולא אכל. אמר רבי פנחס בן יאיר שצריך לעשר את השעורים, ואז החמור אכל.
במדרש הסיפור שונה – גנבים גנבו את החמור של רבי פנחס בן יאיר ושמו לו לאכול, והחמור לא אוכל 3 ימים, הוא אפילו לא מתכופף להריח. ראש הגנבים הבין שהחמור ימות, אז סילק אותו. החמור רץ לבית של רבי פנחס בן יאיר והחל לנעור, והתלמידים הביאו לו לאכול, והוא לא אכל. אמרו לרבי פנחס בן יאיר: אמרת בשיעור אתמול שאוכל לבהמות לא צריך לעשר. ענה: אבל החמור שלי מחמיר.
אם רבי פנחס בן יאיר נזהר בדברים של אוכל, ויש לו "ואהבת את ה’ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" זה משפיע על מאודך, על בעלי החיים. על כל הסביבה זה משפיע שהצדיק מתרומם.
 
תענית דף ג’: רבי יוסי דמיוקרת היו לו חמורים להשכרה – סוכנות אוויס. אחרי השימוש החמור הולך לבד הביתה, אחרי שמשלמים בתוך השקית שבצוואר שלו. החמור לא זז אם שמים פחות או יותר מהסכום המוסכם.
רבי יוסי דמיוקרת נזהר מאוד שלא יגיע לידיים שלו פרוטה שלא שייכת לו. זה משפיע גם על בעלי החיים שלו.
מי שהולך ישר הקב"ה עוזר לו.
 
גנב נידון למוות. הלך למלך ואמר: מקובל עלי העונש, אבל יש לי בבית במרפסת עציץ שבו יש ייחורים, שאם שותלים אותם באדמה הם מוציאים פירות אחרי 48 שעות. שתילי טורבו. המלך אמר שיביא לו את השתילים, וכל הרווחים ייתן למשפחתו. הגנב אמר: התנאי, מי ששותל את השתילים חייב להיות נקי ידיים, שאין שום שקל דבוק ליד שלו. שר החקלאות – לא מתאים, גנב בזוקה כשהיה ילד. נגיד הבנק – גנב קרטיב כשהיה ילד. שר האוצר – כשהיה סטודנט התחזה לנער עבור מחיר הנסיעה. המלך עצמו – בילדותו גנב.
אז הגנב אמר: כולכם גנבים, ואני הקורבן, אותי תולים?
 
מסילת ישרים: ברגע שאדם מתעלה, הוא מרומם את כל העולם איתו, וברגע שמתדרדר, מדרדר את כל העולם.
דור המבול השחית כל בשר את הארץ, זה השפיע על כל הבהמות והחיות והעופות. אז איזה בהמות וחיות ועופות נכנסו לתיבה? בדור המבול היה 9 אנשים שלא חטאו – נוח ובניו ונשותיהם. אז 9 האנשים השפיעו על הבהמות והחיות והעופות שלא השחיתו, והם שנכנסו לתיבה.
מי לא השחיתו – הדגים שבים. אמרנו שהשחית כל בשר. האדם השחית וזה השפיע גם על הבהמות והחיות והעופות, אז למה לא על הדגים? למה על הרמשים שנמצאים מתחת לאדמה זה כן השפיע?
פרדס יוסף עפ"י דברי המהר"ל: בתחילה בני האדם הרביעו את בעה"ח ולימדו אותם לחטוא, אבל דגים אי אפשר להרביע, ולכן אי אפשר להחטיאם.
רמב"ם: אם מי המבול היו רותחים, איך הדגים לא נשרפו? ומתרץ: ירדו לקרקעית. ותירוץ נוסף – ברחו לאוקיינוס. מי שנמצא על הארץ הוא זה שחטא, אבל בעה"ח שבמים לא חטאו.
מדרש רבא – אף הדגים היו בכלל האסופים, אלא שברחו לים הגדול.
כלומר היתה גזרת מוות גם על הדגים, אז איך הם ניצלו?
ביאור ידי משה: כתוב אנא מפניך אברח – איך אפשר לברוח מהקב"ה? ידי משה: הדגים לא ניצלו, רק 2 מכל מין. יש 700 מיני דגים, אז 700 זוגות דגים ניצלו.
 
מחר בלילה בע"ה נאכל דגים. למה אוכלים דגים? אין בית בישראל שלא אוכל דגים. למה אוכלים דגים?
גמרא מסכת שבת: במה מענגים את השבת? בתבשיל של תרדין, בדגים גדולים ובשומין. ומי שאין לו כסף לקנות דג גדול, יאכל סרדין. רבי צדוק הכהן פרי צדיק, פרשת ויקהל: אבל למה דגים, יענגו במה שטעים לו.
דרשה: בהמה שנבראת מהיבשה (עפר), הכשרה ב-2 סימנים. עוף שנברא מהרקב (תערובת של מים ועפר) כשר בסימן אחד. דגים מהים – הכשרם בלא כלום. אסיפתו זוהי שחיטתו. כלומר הוצאת אותו מהים אפשר לשים במחבת. דופקים להם את הראש רק כדי שינוחו.
 
איבן עזרא: הקב"ה נתן שמות ל-5 דברים: לרקיע קרא שמים. אור, חושך, שמים, ארץ וימים. כי לא היה אדם שיקרא שמות.
קריאת שמות זה לא דבר פשוט. כשהקב"ה בא לברוא את האדם התייעץ במלאכי השרת. שאלו מה גדולת האדם? ענה שהוא יודע לתת שמות לכל בעלי החיים. האדם קרא את שמות כל בעה"ח, וגם את שמו, וגם את שמו של הקב"ה. רק לדבר אחד לא נתן האדם שמות – לדגים. לדגים אין שמות. כל מי שיש לו סנפיר וקשקשת כשר, והשאר לא. שמות הדגים הם לא מהתורה. הדייגים נתנו להם שמות. בחז"ל יש שמות לדגים.
למה האדם לא קרא להם שמות?
מדרש תלפיות מביא בשם איזה ספר מנחה בלולה: היות שהקב"ה העביר בפני האדם את כל הבהמות והחיות והעופות, נתן להם האדם שמות, את הדגים אי אפשר היה להעביר לפניו (כי ימותו ברגע שיוציאו אותם מהמים), אז לא קראו להם שמות.
 
בפרקי שירה מה אומרים הדגים? קול ה’ על המים. הספר שיח יצחק: למה כל הדגים אומרים ביחד אותו דבר, למה לא כל אחד בפני עצמו? למה בבהמות כל בהמה בפני עצמה יש לה מה להגיד? כי לדגים אין שמות. כולם אומרים אותו דבר.
ספר שירת יצחק על פרקי שירה: למה הם אומרים "קול ה’ על המים"? למה זה שיר ששייך לדגים? כי בדור המבול כולם השחיתו את דרכם מלבד הדגים ששמעו בקול ה’. לכן הם שרים "קול ה’ על המים".
הגאון רבי חיים קנייבסקי – הם מודים לקב"ה, כי גמרא במס’ בכורות אומרת שרק 2 בע"ח דיברו עם הקב"ה, האחד זה הנחש, והשני זה הדג (קראנו במנחה של יוה"כ): ויאמר ה’ לדג. אז קול ה’ נמצא בתוך המים, כי הוא דיבר אל הדג.
 
בפרשת השבוע שעבר קראנו בתורה שהנחש פיתה את חוה ואכלה מעץ הדעת, ותתן גם לאישה עמה ויאכל.
מה הכוונה "גם" לאשה? רש"י: לרבות החיות והעופות. קראה לכל הבהמות והעופות ונתנה להם ביס. למה שהבהמות ידעו שאסור להן לאכול. בע"ח אחד סירב לאכול – עוף החול. הוא קיבל לחיות 1000 שנה, וכל 1000 שנה להיוולד מחדש. הוא חי כבר 5770 שנה, וכל 1000 שנים עובר אוברול.
היות שהאדם חטא, והקב"ה אמר ביום אכלך ממנו תמות, יומו של הקב"ה 1000 שנה, והיות שהוא לא חטא אז כל 1000 שנה הוא מקבל חיים חדשים.
רבי צדוק הכהן מלובלין: ותתן גם לאישה, לרבות את הבהמה והחיה והעופות. גם הדגים לא אכלו. אז היחידים שלא חטאו בעץ הדעת זה הדגים. למה נגזרה עליהם מיתה? אני לא יודע…
בשבת קודש שהוא מעין עולם הבא – מענגים את השבת בדגים גדולים (ואם אין, אז קטנים), כי זה בעה"ח היחידי שלא חטא.
 
ביום השלישי של ראשית הבריאה – הקב"ה אומר לעץ להוציא טעם העץ וטעם הפרי שווים. אבל העץ לא קיים את הציווי. כי אמר שבעה"ח לא יטפסו לאכול את הפרי, אלא יאכלו את הגזע, ואז העץ ימות. לכן שינה מציווי הבורא. בספרי החסידות שינתה האדמה מציווי הקב"ה כי רצתה להגן על אדם הראשון, כי ידעה שהקב"ה עתיד לברוא את האדם מהאדמה, ואם האדם יחטא, יוכל להצטדק שהאדמה שממנה נברא חטאה.
 
אומר דלילה: בהמה שנבראה כולה מהאדמה צריכה שחיטה של 2 סימנים. עוף שנברא מן הרקב, צריך תיקון רק בסימן אחד, רק בשביל העפר. דג שכולו מהמים לא צריך שחיטה. הוצאתו מהמים היא תיקונו.
 
נבין למה אין שמות לדגים. שם ניתן לבע"ח ולאדם כדי לתקן את חטא אדם הראשון. שם זה תפקיד. כל שם שהאדם קורא הקב"ה מכוון מלמעלה את האדם לקרוא את השם הזה, כי שם זה תפקיד. כל שורשי הנשמות הן מאדם הראשון, וכולן יש להן תפקיד בתיקון חטא אדם הראשון. הדגים לא חטאו בחטא אדם הראשון ואין להם תפקיד ואין להם צורך בשמות.
 
ע"י שנאכל דגים בשבת נוכל לתקן את חטא אדם הראשון, וגם ע"י שנציית לקב"ה כמובן, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.
 

תגיות: , , , ,