הרב ברוך רוזנבלום

פרשת השבוע ב’ סיון תש"ע

 

לקב"ה יש תועלת מעם ישראל, שמקדשים שמו, להבדיל מהסינים, שהוא צריך לדאוג לקיומם ולזונם.
לכך נמשלו כחיטים. לכן למניין יש חשיבות. לכן פרשת קבלת התורה מלמדת על החשיבות של כלל ישראל.
 
וידבר ה’ אל משה במדבר סיני. מדרש: למה במדבר סיני?
התורה ניתנה ב-3 דברים – באש, במים ובמדבר. במים – גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים. במדבר – וידבר ה’ במדבר סיני. אלו חינם לכל באי עולם, גם דברי תורה חינם, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים".
וכן, כל מי שלא שם עצמו כהפקר אינו יכול ללמוד את התורה.
גמרא במס’ ברכות – לימוד התורה צריך להיות באותה הצורה שניתנה במדבר סיני. ברטט ובזיע.
צריך ללמוד מה הכוונה של מדבר ושל מים.
המדרש מתחיל אש, מים, מדבר. אנו נעסוק בסדר הפוך, כי עיקר השיחה הוא בנושא של אש.
 
מדבר
מדרש רבא שיר השירים: "מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן". תורה מן המדבר, משכן מן המדבר, סנהדרין מן המדבר, לויה מן המדבר, מלכות מן המדבר – כל מתנות טובות שנתן הקב"ה לישראל הן מן המדבר.
עם ישראל התעלה מן המדבר (עולה מן המדבר). כלל ישראל התעלה במדבר.
בחטא המרגלים כתוב שגם מיתתן מן המדבר. אבל זה חלק מהתעלות עם ישראל.
המדבר הוא מקום של נשיאת עיניים. אין לצפות לכלום מהמדבר, אין מים, אין אוכל. אין כלום. אדם הולך במדבר ותולה בטחונו אך ורק בקב"ה.
לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן בלבד. אוכלי המן – שאלו תלמידי רשב"י – למה לא ניתן המן אלא אחת בשנה, במקום כל בוקר? כמו שיצאו ממצרים עם 61 סעודות. ענה להם: משל למלך בשר ודם ויש לו בן אחד ופסק לו מזונותיו אחת לשנה. חישב לו כמה הוא צריך לחודש ונתן לו לכל השנה. מאותו יום הוא לא ראה אותו. רק בשנה הבאה, כשנגמר הכסף, הופיע הבן בפני אביו. אם כך, נתן לו לכל יום את צרכו, כדי שיבוא כל יום. לכן נתן להם הקב"ה כל יום, כדי שישאו עיניהם כל יום כלפי מעלה.
המדבר מקום שאינו נזרע ואינו נעבד, והכל בו הוא מהבורא יתברך.
רמב"ם: לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם, שיפרוש מהבלי העולם ויקבל על עצמו להיות עמל בתורה, הרי זה יקדש קודש קודשים ויהיה ה’ חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים.
 
המדבר מבטא לימוד בחינם.
חז"ל: במדבר לא גובים ארנונה. אין בעלים במדבר, שיגישו חשבון. אין שליטה במדבר. כמו שבמדבר אין בעלים, כך התורה שניתנה במדבר, כשאתה מלמד אותה, תלמד בחינם.
גמרא: מאיפה לומדים שלא לוקחים שכר על לימוד תורה? מה אני בחינם אף אתם בחינם. ומנין שלא מצא בחינם שילמד בשכר? אם לא מצא מי שילמד אותו בחינם? אמת קנה. בשביל אמת תשלם כסף. אמת קנה ואל תמכור. אם שילמת כסף בשביל לקנות תורה, אל תנצל זאת כדי לבקש כסף מאחרים תמורת לימודם.
 
הסתפקות במועט. אין שום תענוגות במדבר. אין נופש במדבר. טיול ג’יפים למדבר זה לא הנאה מהמדבר אלא מנסיעת הג’יפ. המדבר אינו מקום של הנאה.
אתה רוצה לקנות קניין תורה, זה במקום שאין שם תענוגות.
רבי אלעזר בן ערך הלך למקום תענוגות, והשכיח מהתנא האלוקי את תורתו. התורה ניתנה במדבר כדי להתרחק מהתענוגות.
 
מים
מים הוא כינוי לצימאון. גמרא מס’ תענית כ"ז: למה נמשלו דברי תורה למים? הוי כל צמא לכו למים. מים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, אף דברי תורה אינם מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה.
הלכה: השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו. זה הדבר היחיד שכתוב שצריך להיות צמא כדי לברך. אם הוא לא צמא הוא צריך לברך על סוכריה ולכוון על המים כדי לצאת מספק. צריך לדעת מה השיעור של צמאון כדי לברך. אדם ששותה תרופה עם מים לא מברך.
הרב שך, באחת ההקדמות של האביעזרי: מה זה השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברו? זה הדגש של "הוי כל צמא לכו למים". קניין תורה זה השותה לצמאו. כשלומדים תורה מתוך צימאון זה נקרא לימוד תורה.
תורה שנספגת באדם זה תורה שהוא שותה לצמאו.
דברי תורה משולים ללחם ולמים. כשם שאי אפשר לו לאדם בלא לחם ומים אפילו יום אחד, כך אי אפשר לאדם להיות בלא תורה אפילו שעה אחת. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה.
פפוס בן יהודה היה אחד מהרוגי לוד. פפוס פגש את רבי עקיבא כשהוא מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה. שאל אותו: אי אתה מתיירא מפני המלכות? ענה: משל לשועל שעמד על שפת הנהר וראה דגים מתקבצים ממקום למקום. בורחים מרשתות שמביאים בני האדם. השועל הציע שיעברו לגור ביבשה. ענו לו: ומה במקום חיותנו אנו מתיראים, על אחת כמה וכמה במקום שאין לנו חיות.
רחמנא לצלן חולה אסטמה מחובר לבלון חמצן, ולא יכול לנשום אחרת. אמרו לו שמלכות רומא אסרה לנשום עם בלון חמצן, שיברח. בלאו הכי הוא ימות אם יתנתק מהבלון.
התורה היא מקום חיותנו, אז אתה רוצה שאתנתק כדי שלא יהרגו אותי? אבל במילא אמות אם אתנתק מהתורה.
אדם אומר בתפילה: כי הם חיינו ואורך ימינו. האם אתה מרגיש שזה החיים שלך? שכשמוציאים אותך משם זה כמו דג שמוציאים מהמים? תורה קונים אם תרגיש שהתורה היא החיים שלך.
גמרא במס’ מכות דף י’: בשעה שתלמיד הרג אדם בשגגה ופונה לעיר מקלט, מגלים רבו עימו. כי כתוב בתורה: ונס אל אחת הערים האלה וחי. רמב"ם הלכות רוצח: מי שהחיים שלו תורה ואתה מנתק אותו ממנה, ניתקת אותו ממקור חייו.
רבי טרפון לרבי עקיבא: הפורש ממך כפורש מהחיים. זה ההרגשה שצריך להרגיש כשלומדים תורה.
בשירת דבורה: אנוכי לה’ אנוכי אשירה. רש"י: כשהקב"ה נתן תורה לישראל על הר סיני ביקשו גם תבור וכרמל שתינתן עליהם התורה. הקב"ה סירב כי הם הרים גבנונים. הקב"ה שילם להם שכר על כך שרצו וביקשו. בתבור נאמר – אנוכי לה’ אנוכי אשירה. בהר כרמל נאמר – ה’ הוא האלוקים, ה’ הוא האלוקים. מתנה כפולה.
זה בא ללמד אותנו שכשבן אדם משתוקק ומתאווה ללימוד תורה ושיתקדש שם שמים – קול ה’ יחיל מדבר – המדבר מייחל ומשתוקק שעליו תינתן תורה.
 
כל מגילת רות בנוי על זה.
רות וערפה 2 אחיות בנותיו של עגלון מלך מואב. יוצאות מבתי עשירים ומתחתנות עם מחלון וכליון בני אלימלך גדול הדור. הוא לא עמד בניסיון שכל העניים ביקשו ממנו תרומות ועזב למואב. בספרי הקבלה כתוב שראה ברוח הקודש שממואב עתיד לצאת משיח וידע שיש לו חלק במלך המשיח.
חז"ל: וילך איש מבית לוי – הביא את משה גואלם של ישראל, וילך אלימלך – הביא את משיחם של ישראל.
רות וערפה לא התגיירו. מחלון וכליון מתו והן נותרו אלמנות צעירות. נעמי ביקשה שיחזרו לאביהן. עדיין לא נפסקה הלכה של עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואביה. אף יהודי לא יתחתן איתן ולא יהיו להן ילדים. אין להן סיכוי להיכנס לכרם ישראל. אין כסף והן תצטרכנה ללקט שיבולים. ערפה שמעה דברי טעם, נשקה לחמותה והלכה. רות דבקה בה ולא עזבה.
רות קבעה שהיא תתגייר, גם אם תיאלץ לעזוב את נעמי. זה שכנע את נעמי. הצימאון של רות.
גמרא מס’ סנהדרין דף ע"ו: כל המחזיר אבידה לנוכרי, לא יאבה ה’ לסלוח לו (לא ניכנס להלכה), למען ספות הרווה את הצמאה.
הרווה – אומות העולם. הצמאה – כנסת ישראל שצמאים למצוות, שמשתוקקים למצוות.
 
ביקשו בני ישראל להרוג את יהושע, כי נשתכחו אלף ושבע מאות הלכות למחרת פטירת משה. עתניאל בן קנז הציל אותו בפלפולו. יעבץ (עתניאל בן קנז) ביקש: אם ברך תברכני בתורה, והרבית גבולי בתלמידים, עם חברים כמותי ושלא אשכח מה שאני לומד – טוב. ואם לא – אני מת. רש"י – אם אתה עושה כן מוטב, ואם לא הריני מת בעצבוני. אם אני לא לומד אני לא חי.
 
זה המושג של הלימוד מהמים.
גם מה שלמד רבי עקיבא, שלמים יש כוח לשחוק אבנים.
 
אש
עניין האש: חז"ל אומרים שהתורה ניתנה במים, במדבר ובאש, והמוטיב העיקרי הוא אש.
בפרשת יתרו אין את זה הרבה פעמים, אולי פעם פעמיים המושג של עשן ואש. הדבר המרכזי בפרשת יתרו הוא שופר. אבל בפרשת ואתחנן, בלוחות השניות, מופיע נושא האש כנושא מרכזי.
 
פרשת ואתחנן: רק הישמר לך ושמור נפשך מאוד, פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. והודעתם לבניך יום אשר עמדת לפני ה’ אלקיך בחורב. רמב"ם: יש מצוות עשה לזכור, ומצוות לא תעשה – לא לשכוח את מעמד הר סיני.
מכאן ואילך הכל מדבר על אש בפרשת ואתחנן. הכל אש. לא כתוב מים ולא מדבר.
 
טור סימן מ"ז: צריך לקבל בברכה שמברכים את ברכת התורה. יכוון בברכתו על מעמד הר סיני שבחר בנו מכל עובדי הגילולים וקרבנו להר סיני והשמיענו דבריו מתוך האש ונתן לנו את תורתו שהיא כלי חמדתו.
נתן את התורה באש. מה משמע? אם לא היה נותן באש לא צריך להודות על התורה?
ב"ח: נתן את התורה מתוך האש להורות על קדושתה ורוחניותה.
מזמור כ"ט בתהילים (אומרים בקבלת שבת לפני לכה דודי) "הבו לה’ בני אלים". רובו בנוי על מעמד הר סיני. בהתחלה כתוב קול ה’ על המים. רש"י – קריעת ים סוף. מכאן והלאה הכל על מעמד הר סיני.
קול ה’ חוצב להבות אש. רש"י: שהיה הקב"ה אומר את הדברות, היו יוצאות הדברות ונדבקות על הלוחות באש.
"מימינו אש דת למו". מדרש תנחומא: התורה של אש, עורותיה של אש, גבה של אש, חיתה של אש, והסרסור (משה רבינו) יצא פיו של אש.
"כתמרות עשן". חז"ל: בשעה שהלך עם ישראל במדבר עמד לפניהם עמוד עשן ושני זיקוקים של אש יוצאים ושורפים את הנחשים והעקרבים. לעם ישראל יש עמוד עשן עם 2 להבות אש, ואומות העולם רואים ואומרים שכך נראה הקב"ה. שכל ההופעה של הקב"ה היא באש.
 
מי שמתגאה – נענש באש (ילקוט שמעוני, מדרש רבא ויקרא רבא ז’). כל מי שהתגאה על הקב"ה ואמר שהוא יכול להילחם כנגדו – נענש באש. דור המבול נדונו באש. פרעה הרשע, מערבולת אש במים. סיסרא.
אנו רוצים לעמוד על האש במבט אחר לגמרי.
בכמה מקומות בש"ס לומדים חז"ל שכשתלמידי חכמים היו עוסקים בתורה היתה אש מקיפה אותם. פעם אחת רבי יוחנן בן זכאי רכב על החמור ואחריו רבי אלעזר בן ערך. שאל אותו: אני יכול לחזור על לימוד במעשה מרכבה? ברגע שהחל לדבר ירד רבי יוחנן בן זכאי מהחמור. מדוע? אפשר אתה דורש במעשה מרכבה, ושכינה עימנו ומלאכי השרת מלווים אותנו, ואני ארכב על החמור? ירדה אש מן השמים וסיבבה כל אילנות השדה, ומלאך אמר "הן הן מעשה מרכבה".
יום אחד בן עזאי דרש, וירדה אש והקיפה אותו. התלמידים סיפרו לרבי עקיבא, והוא שאל אותו: שמא בחדרי מרכבה היית עסוק – למדת מעשה מרכבה? ענה: הייתי חורז בדברי תורה ומתורה לנביאים ולכתובים, והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני. ועיקר נתינתן היה מאש.
תוספות: לאבויה, אחד מגדולי ירושלים, נולד בן. והוזמנו כל גדולי ירושלים. פתאום ירדה אש מן השמים והקיפה את גדולי התורה שדיברו בתורה.
גמרא סוכה כ"ח: 80 תלמידים היו להלל הזקן, 30 ראויים שתשרה עליהם שכינה כמו משה רבינו, 30 ראויים כמו יהושע בן נון. הגדול ביניהם – יונתן בן עוזיאל. כל עוף שהיה עובר על ראשו נשרף.
מדרש: פעמיים בשנה מאות יהודים מתכנסים בבית מדרש, כל חודש אדר וכל חודש אלול. אש יורדת מן השמים ומקיפה את הלומדים, והגויים רואים זאת ולא מתגיירים.
 
חז"ל אומרים שבשלושה דברים ניתנה תורה, במדבר במים ובאש, למה מי שלומד תורה מקיפה אותו דווקא אש ולא מים?
גמרא – הקב"ה נוגע באדם במצח יוצא ממנו זיקוקים (אש). לא רק כשלומדים תורה.
ר’ אליעזר בן פדת היה מפורסם בעניותו. היה צריך להקיז דם ולאכול משהו מתוק כדי להמריץ את זרם הדם ולא היה לו מה לאכול. היה לו בבית שום, שמוריד לחץ דם. הוא אכל את השום והתעלף. באו שני תלמידי חכמים לבקרו וראו אותו שוכב על הרצפה, בוכה, צוחק, ויוצא לו זיקוק מהמצח. סיפר שכשהתעלף בא הקב"ה לשאול לשלומו, ושאל אותו כמה עוד יסבול רעב ויהיה עני. ענה לו: כדי להפוך את גורלך לעשירות צריך להפוך את כל העולם לתוהו ובוהו ולהחזיר כל הגלגל מהתחלה ואולי תיוולד במזל עשירות. אמר: כל זה בשביל רק אולי? האם עברתי את רוב החיים? ענה לו שכן. אז לא מבקש יותר דבר. ענה לו שלעתיד יבוא יקבל 13 נהרי אפרסמון. כשנפרד ממנו נתן לו נגיעה על המצח, וזה היה האש שהם ראו.
כל מגע של הקב"ה זה אש. משה רבינו נפגש עם הקב"ה במראה הסנה באש, כדי להרגילו לגילוי שכינה.
מה משמעות הדברים?
 
גמרא מס’ כתובות דף ע"ז ע"ב: רב חנינא בר פפא היה חבר של השטן, מלאך המוות. יום אחד הודיע לו שהגיע זמנו להסתלק מן העולם והוא חייב למלא את ההוראה. ביקש ממנו חודש, בשם ה"חברות". כדי שיוכל לחזור על כל לימודו. (אדם אחרי מותו נותנים לו 30 יום כדי להשמיע את כל חידושי התורה שלמד. רוב האנשים שומרים על זכות השתיקה…). אחרי 30 יום חזר והלך איתו, ודרש שיראה לו את מקומו בגן עדן. הלכו יחד וביקש מהשטן שיתן לו את הסכין. לא הסכים, כי היה לו ניסיון רע מיהושע בן לוי. מדוע לרבי יהושע בן לוי הוא הסכים? כי רבי יהושע בן לוי למד עם מצורעים. כשהלך רבי חנינא בר פפא ירד עמוד של אש, שיורד רק לאחד או שניים בדור.
 
סטייפלר: המקום המוגבל ביותר מתחום האדם, המופקע ממנו, הוא תחום האש, שאי אפשר לבריה להיכנס לתחומה. על כן, כדי להמחיש לחושים הגשמיים רוממות קדושתו יתברך, שלית מחשבה תפיסא בו בכלל, התראה הקב"ה באש, כי יותר מזה אי אפשר לחושים הגשמיים להרגיש.
יש דבר שנקרא יסוד הערמה – 4 היסודות מהם מורכב האדם. עפר, רוח, מים, אש. אדם יכול לחיות בכל אחד מהם עם הראש בחוץ – מים, רוח, עפר (כמו רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו). רק באש הוא לא יכול לשהות גם עם הראש בחוץ.
זרקתי ארון לים, הארון נוסע בים. או שהוא יקבל מכה מהשובר גלים וישקע, או שהים יחזיר אותו לחוף. נשאר ארון. אם שמתי ארון על ההר, הרוח תעיף אותו והוא ינחת, יישבר אבל יישאר ארון. שמים ארון בעפר, נשאר ארון. באש שמים ארון, אין ארון. הארון הופך להיות אש.
המעלה של האש שהיא שורפת את מה שבתוכה והופכת אותו מחובר אל האש, יחידה עם האש.
 
רש"י בתחילת בראשית: בראשית ברא אלקים – בשביל התורה שנקראה ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית.
זוהר: בראשית – ברית אש.
מעמד הר סיני היה נישואין של הקב"ה עם כנסת ישראל. עם ישראל היה בבחינת כלה, והקב"ה בבחינת חתן. כנסת ישראל בבחינת כלה ("עלובה כלה שזינתה"). כל מנהגי החופה נלמדים ממעמד הר סיני. חופה – ענן. נרות – אש שהיה במעמד הר סיני. כל הקהל עומד במעמד החופה – כמו שעמדו במעמד הר סיני.
נישואין – אני מקדש אשה והיא מקודשת לי ומתנתקת מכל העולם כולו. היא נעשית שלי ואין לה שום קשר לאדם אחר בסביבה.
ללמוד תורה, לקבל תורה – אש זה קניין תורה אמיתי. אם תתחבר עם הקב"ה ותשרוף כל מה שיש מסביב.
תלמידי חכמים אין אור של גהנום שולטת בהם. קל וחומר הסלמנדרה (היא כולה מאש). כי תלמידי חכמים עוסקים בתורה שהיא אש, לכן גופם הופך לאש.
בספר אמת ליעקב: פרשת האזינו, חז"ל: כל הבריות שנבראו מן השמים, נפשם וגופם מן השמים. אבל הבריות שנבראו מן הארץ, רובם ונפשם מן הארץ (בהמות וחיות), חוץ מן האדם שנפשו מן השמים וגופו מן הארץ. עשה אדם רצון אביו שבשבמים, הריהו כבריות של מעלה (אני אמרתי בני עליון כולכם). לא עשה תורה ורצון אביו – הריהו כבריות של מטה (אכן כאדם תמותון).
השמים שמים לה’ והארץ נתן לבני אדם. מדרש: משל למלך שגזר על בני עמו – בני רומי לא ירדו לסוריה ובני סוריה לא ירדו לרומי. כך גזר הקב"ה שהשמים הם לה’ והארץ לאדם. אבל כשנתן תורה לישראל בטלה גזירה ראשונה, שהשמים הם לה’. במתן תורה התחתונים עלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים. וירד ה’ על הר סיני ומשה עלה אל האלוקים.
גמרא מסכת בבא בתרא דף ט"ז: ביקש איוב לפטור את כל העולם מהדין. יש לו פיתרון לכל החוטאים. בראת שור פרסותיו סדוקות, בראת חמור פרסותיו שלמות. אם תיקח מסור ותחתוך את פרסות החמור הוא לא ייהפך לשור. אם תסתום את פרסותיו של השור הוא לא הופך להיות חמור. כמו שחמור ושור לא יכולים להפוך את תכונתם כך רשע לא יכול להיות צדיק, כי כל כך הרבה זמן היה רשע עד שזה השתרש בו.
הקב"ה עונה: בראתי לו יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין. אם אתה לוקח את התורה שניתנה מאש, כל דבר שנכנס לאש הופך להיות חלק מהאש. חמור שנכנס לאש הופך לאש. התורה ניתנה באש, ויש לה כוח להפוך את האדם לאש, ולכן מבטלת יצר הרע.
תלמידי חכמים כל גופם אש. אחרי שהקב"ה נתן אפשרות שתחתונים יעלו לעליונים, הקב"ה נתן אפשרות לאדם שכשהוא אוכל ושותה יהיה חלק מהמזבח. תלמיד חכם שאוכל מאכלו כקרבן. שותה כמו מקריב נסכים. כל המהות שלו הופכת לאש.
 
הטור והב"ח: כשאתה מודה להקב"ה אתה מודה שנתן את התורה באש. כי אש זה דבקות מוחלטת בקב"ה.
זה משמעות הברכה.
 
היום אמרו תפילת השל"ה הקדוש. חג השבועות הוא יום דין על כל אחד ואחד על התורה שהוא לומד ועל צאצאיו וצאצאי צאצאיו. כמה צריך להתפלל על התורה בחג השבועות. כמו מי שמרגיש שבלי התורה הוא מת.
התורה ניתנה באש. ורות דבקה בנעמי. כמו באש.
במדבר – פרישה מהתענוגות. מים – השתוקקות. אש – חיבור.
שניכתב ונחתם בספר התורה ונזכה שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו ומפי זרע זרענו מעתה ועד עולם.