הרב ברוך רוזנבלום

פרשת השבוע י"ח אלול תש"ע

 

עבודת ראש השנה – זכרונות, שופרות מלכויות.
סדר הזכרונות – אנו מבקשים לזכור את עקדת יצחק. גם בתפילה, גם בתקיעת שופר.
תוקעים בשופר של איל כדי לזכור עקדת יצחק בן אברהם. ביום השני של ראה"ש גם קוראים את פרשת העקדה.
מרן הבית יוסף: אוכלים ראש של כבש, זכר לאילו של יצחק (בנוסף לעניין של נהיה לראש ולא לזנב).
תשליך בראה"ש אחה"צ – ליד נהר שיש בו דגים. משנה ברורה: הובא במדרש שהלך אברהם אבינו עד צווארו במים, בשעה שהלך לעקדה. הסיטרא אחרא יצר לו נהר שהגיע עד הצוואר. והתשליך – זכר לעקדה.
 
למה אנו מזכירים את העקדה בראה"ש, ולא ביום הכיפורים? עיקר עבודת ראש השנה מבוסס על העקדה.
פסיקתא רבתי פרק מ’: אמר רבי ירמיה – אמר לו אברהם אבינו לקב"ה: רבש"ע, היה לי מה לומר לך כשאמרת לי להקריב את יצחק. אם הייתי טוען מה שהיה לי להגיד, לא היה לך מה לענות לי. הייתי אומר לך – אתמול אמרת לי כי ביצחק ייקרא לך זרע, ועכשיו אתה אומר לי העלהו לעולה? אבל עשיתי עצמי כאילם וכחרש, ולא פתחתי את פי. לכן כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה, אפילו שיש עליהם קטרוגים, כשם שאני לא פתחתי את פי, גם אתה לא תקשיב למקטרגים.
ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’ יראה, אשר יאמר היום בהר ה’ ייראה.
עפ"י הפסיקתא מעשה העקדה היה בראש השנה. בכל מקום שכתוב בתורה היום, זה ראש השנה.
רב דוד לוריא מביא רקנאטי, שהעקדה היתה ביום הכיפורים. אבל הפסיקתא קובע שהיה בראש השנה. גם בזוהר. במדרש רבא כתוב שהעקדה היתה בחודש ניסן. יש כמה דעות.
ביום הכיפורים לא מזכירים העקדה, רק מי שאומר קורבנות.
 
התפילה הכי חשובה שישנה במהלך השנה, שנאמרת 3 פעמים ביום, ולא מכירים בחשיבותה – ולוואי שנתחזק בנושא זה – היא: עלינו לשבח לאדון הכל.
את חלקה השני של התפילה (על כן נקווה), תיקן עכן. הקטע מתחיל בע’ ונגמר בד’. גם הקטע הראשון (עלינו לשבח). שניהם עדים. על פי שניים עדים יקום דבר.
הסיום של התפילה הוא במתן הצהרה כי ה’ הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת – אין עוד. זו הצהרה שיהודי חייב לחיות לאורה.
שבח זה תיקן יהושע כשכבש את יריחו. צריך לקבל בו עול מלכות שמים.
חיד"א בספר מחזיק ברכה: רבנו האי גאון כתב שיהושע כתב את עניין "עלינו לשבח", ואחרי החורבן תיקן רבי יוחנן בן זכאי לומר אותו כל יום. האר"י הקדוש קבע שיש לומר אותו 3 פעמים כל יום, אחרי כל תפילה.
 
על שום תפילה לא נאמרו דברים כאלה: יש לומר עלינו באימה וביראה, כי כל צבא השמים שומעים, והקב"ה עומד עם פמליא של מעלה, וכולם עונים ואומרים: אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה’ אלקיו.
לדאבוננו, הסיטרא אחרא הפך תפילה זו לתפילת הדרך.
 
אברהם אבינו קרא לקב"ה אדון הכל. בתפילה זו מקבל הקב"ה שם חדש – יוצר בראשית. שם זה לא מופיע קודם לכן בשום מקום. מה ראה יהושע בן נון לכנות את הקב"ה בשם זה לאחר כיבוש יריחו. מה הקשר בין תפילה זו לכיבוש יריחו? מה הקשר בין כיבוש יריחו לראה"ש? מדוע נכנסה תפילה זו לסדר התפילה? ומדוע תיקנו בתפילה זו השתחוויה. (בראה"ש האשכנזים נוהגים לכרוע על הארץ באמירת עלינו לשבח).
למה אומרים עלינו לשבח לפני תחילת סדר המלכויות? הוא לא קשור לסדר המלכויות.
 
בכיבוש יריחו סובבו הכהנים 7 פעמים עם 7 שופרות את יריחו.
לא בכל סיום תפילה אומרים עלינו לשבח. התימנים לא נוהגים להגיד במנחה וערבית סמוכות עלינו לשבח. הרמב"ם בכלל לא מביא להלכה את עלינו לשבח, וגם לא בשולחן ערוך. זה מופיע בטור. המשנ"ב מביא את זה.
אשכנזים לא אומרים ביום הכיפורים עלינו לשבח, רק בערבית מוצאי יום הכיפורים.
הב"ח: תפילת עלינו לשבח אומרים כשיוצאים לרחוב. אם לא יוצאים מביה"כ לא אומרים עלינו לשבח. יציאה מביה"כ מחייבת אמירת עלינו לשבח. (בנוסח חסידי ויזניץ אומרים גם אחרי שחרית בשבת, למרות שלא יוצאים).
לכן ביום הכיפורים לפי מנהג אשכנז לא אומרים עלינו לשבח.
 
כשאברהם אבינו הולך להר המוריה, הוא אומר לעבדיו – שבו לכם עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה. אברהם אבינו קורא לעקדה מעשה השתחוויה. למה?
בעל הטורים: "ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה". במסורת מופיעה 6 פעמים המילה ונשובה: נשתחווה ונשובה, נתנה ראש ונשובה, נחפצה דרכנו ונחקורה ונשובה, השיבנו אליך ונשובה, לכו ונשובה אל ה’.
לומר לך בזכות שאמר אברהם אבינו "נלכה ונשתחווה ונשובה", זכו ישראל לתשובה. זה יסוד התשובה.
אבל גמרא מסכת פסחים קובעת שתשובה נבראה בבריאת העולם, ולא בהשתחוויה של אברהם אבינו.
 
בראש השנה פסקה עבודה מאבותינו במצרים, נפקדה שרה, נפקדה חנה (קוראים את לידתו של שמואל בהפטרה) יצא יוסף מיום הכיפורים. בהפטרה שקוראים על שמואל מופיע 3 פעמים המילה השתחוויה. הפטרה זו גם היא מבוססת על עניין ההשתחוויה.
שו"ע סע’ ד’: יש הנוהגים להתפלל כל התפילה בראה"ש וביום הכיפורים בכיפוף. זה מראה על אימה ויראה, אדם מונח בפחד. אבל יש דברים יותר עמוקים בצורך להתכופף בראש השנה.
בבראשית רבה פרק נ"ו אות ג’: אמר רבי יצחק, הכל בזכות ההשתחוויה. אברהם אבינו חזר מהר המוריה בשלום בזכות ההשתחוויה. ישראל נגאלו בזכות ההשתחוויה. התורה ניתנה בזכות ההשתחוויה. חנה נפקדה בזכות ההשתחוויה. הגלויות מתכנסות בזכות ההשתחוויה (השתחוו לה’ בהר הקודש בירושלים). ביהמ"ק נבנה בזכות ההשתחוויה, המתים קמים לתחיה בזכות ההשתחוויה (בואו נשתחווה ונכרעה נברכה לפני ה’ עושנו – זה יסוד תחיית המתים).
בסליחות שהאשכנזים יתחילו לומר במוצ"ש פרשת ניצבים, אחרי אשרי מתחיל קטע שני בסדרה של פסוקים. המקבץ הראשון של הפסוקים עוסק בהשתחוויה. כולם. מה הקשר של סליחות ליסוד ההשתחוויה? הפתיחה של הסליחות קשורה בהשתחוויה.
 
בסוף פרשת בראשית, לאחר שקין הרג את הבל, אומר קין לקב"ה שכל מי שימצא אותו יהרוג אותו כמו הפקר. והקב"ה נותן לו אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו. חז"ל במדרש – 4 דעות מה נתן לו הקב"ה כאות: הזריח עליו חמה, קרן, נתן לו כלב. למה כלב? נתן לו כלב נחיה, שאיפה הכלב הולך, הוא יכול ללכת אחריו, הדרך פנויה.
ספר המאור שבתורה: כלב לקין? לא מצא תקנה אחרת לקין, רק כלב? אלא שאם היינו יודעים מה אומר הכלב בשירה (בואו נשתחווה נכרעה לפני ה’ עושנו. הכלב הוא חריג – לא כתוב "כלב מה הוא אומר" כמו בכולם, אלא כתוב "כלבים מה הם אומרים" – הוא היחיד שנכתב ברבים. כי הכלבים תמיד מדברים במקהלה), היינו יודעים מדוע הוא ניתן לקין. כי יסוד התשובה הוא "ואני והנער נלכה ונשתחווה", וצריך ללמד את קין איך עושים תשובה, מצמידים לו כלב.
 
בפתיחה בפרקי שירה, כתוב שרבי שעיה, תלמידו של רבי חנינא בן דוסא, התענה 85 תעניות (גימטריה "פה"), כדי להבין למה זכו כלבים לומר שירה. הרי כלבים הם עזי נפש. מי שהוא עז פנים מתגלגל בכלב.
כיוון שהכלבים שתקו כשבני ישראל יצאו ממצרים. אז למרות שהם חצופים הם אומרים שירה.
אבל למה הפסוק שקשור בביכורים? מה הקשר בין הכלב לביכורים?
 
גמרא: אדם שלא כורע ב"מודים", שדרתו נעשית נחש לאחר 7 שנים. מי שלא משתחווה ב"מודים", אז כששוכב בקבר 7 שנים השדרה שלו הופכת לנחש והוא לא קם לתחיית המתים. מה שכתוב במלווה בריבית.
למה דווקא מי שלא מתכופף במודים, ומי שלא מתכופף באבות כן יקום בתחיית המתים?
גמרא (קידושין): הבן של רב אחא בר יעקב נשלח ללמוד אצל אביי. חזר ולא מצא טעם בתלמודו. נסע האב לאביי, ואביי הוציא הוראה שאף אחד לא יארח אותו, כדי שיישן בביה"כ בלילה. בביה"כ היה שד אלים ולא הצליחו להתגבר עליו. אז אביי רצה שרב אחא בר יעקב יתגבר על השד. באמצע הלילה יצא השד ונדמה לו כנחש בעל 7 ראשים. מבקש רב אחא בר יעקב מהקב"ה להשמיד את השד, ומשתחווה 7 פעמים. וכל פעם שהשתחווה נפל ראש אחד עד שהנחש מת.
בבוקר הוא אומר לאביי – איך הכנסת אותי לסכנה? הרי גם אם עושים לו נס, מנכים לו מזכויותיו.
גם יעקב השתחווה מול השכינה בפגישתו עם עשו 7 פעמים, כדי לבטל 7 תועבות בליבו – 7 כוחות טומאה של עשו.
יעקב אמר לעשו: יש לי רב אחי. כלומר כרגע חיסלתי רק חלק מהכוחות שלך, ורב אחא יחסל את השאר.
אז כדי לבטל את היצר הרע צריך 7 השתחוויות.
 
משנה: היוונים שפרצו להר הבית פגשו חומה שנקראת סורג. גובהו מטר. הם פרצו 13 פרצות בסורג. לאחר שהחשמונאים חזרו לשלוט, הם סתמו את 13 הפרצות בסורג, והתקינו שכל יהודי העולה להר הבית ישתחווה כנגד כל אחד מהפרצות, 13 השתחוויות.
מה רצו היוונים בפרצות שפרצו, ומה התקנה של החשמונאים להשתחוות 13 השתחוויות?
 
אנו חוזרים בראה"ש הקרוב אחורנית 5771 שנה. ראה"ש אינו יום חג סתם, הוא יום חזרה למה שהיה לפני 5771 שנה. בסדר התפילה אומרים: מראשית כזאת הודעת ומלפנים אותה גילית, זה היום ראש השנה תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון.
הר"ן: שעה ראשונה, ביום א’ בתשרי, עלה במחשבה, בשעה השניה התייעץ עם מלאכי השרת, בשלישית… בשמינית נתנו בגן העדן, בתשיעית ציוה עליו לא לאכול מעץ הדעת, בעשירית סרח, ב-11 נידון וב-12 יצא בדימוס (בחנינה). אמר לו הקב"ה – זה סימן לבניך, כשם שעמדת לפני בדין ויצאת בדימוס ביום זה, כך עתידים בניך לעמוד לפני לדין ולצאת בדימוס.
 
ספר תורת חיים, וגם נתיב העבודה של המהר"ל, פרק י’: האדם הראשון קיבל את עונשיו והנחש את עונשיו. חז"ל – הקב"ה הורה לקצץ את רגלי הנחש. היו לו רגליים, והקב"ה הורה: על גחונך תלך (מלמד שפעם היה הולך על רגליו).
במדרש רבא מתואר כמה צעק הנחש כשהורידו לו את הרגליים. מה מידה כנגד מידה בעונש הזה, מה הסיבה?
גם אדם הראשון כופפו את קומתו. היה בגובה מהשמים עד הארץ, וכופפו את קומתו ל-100 אמה. מה התיקון בכפיפת הקומה?
לאחר שקין יצא מלפני הקב"ה, פגש את אדם הראשון אשר שאלו מה נעשה בדינו? וקין ענה שעשה תשובה ונתפשר, ואז אדם הראשון אמר מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה’. מה הקשר בין מזמור ליום השבת לבין תשובה? פרקי דרבי אליעזר: טוב להתוודות בפני ה’. אני מתוודה. אבל בהמשך המזמור אין תזכורת לווידוי. מה המשך המזמור קשור לוידוי?
 
אדם הראשון, לאחר שנברא, הלך לישון. בא הנחש ופיתה את חווה. מדרש רבא: הנחש בא בקומה זקופה. שואל המהר"ל: מה פירוש בא בקומה זקופה? תורת חיים – קומה זקופה פירושו כופר בעיקר. הכופר נקרא בקומה זקופה. זה נמצא בדתן ואבירם. הם יצאו ניצבים – רש"י: עמדו זקופים. כשהם לא רצו לקבל את מרותו של משה רבנו זה נקרא שעמדו ניצבים. הם לא מוכנים להתכופף לפני משה רבנו.
הנחש בא בקומה זקופה, לא מוכן להתכופף בפני הבורא. הוא פיתה את חווה ואדם לא להתכופף בפני הבורא. זה נקרא קומה זקופה.
גמרא בסנהדרין: אדם הראשון מין היה (היה כופר בעיקר). המפרשים שואלים: איזה כפירה עשה אדם הראשון? מבארים חז"ל: בא הנחש ואמר לחווה – הקב"ה לא רוצה שתאכלו מעץ הדעת, כי מן העץ הזה אכל הקב"ה וברא עולמות. וכל אומן שונא את בני אומנותו ולא רוצה קונקורנציה, לכן אסר לאכול על עץ הדעת. האשה האמינה ואמרה לאדם, וזה הביא אותו לאכול מעץ הדעת. אם הם האמינו בכך, משמע שהעץ היה לפני הקב"ה, כביכול, כלומר יש דבר קדמון לפני הקב"ה, העץ, ומי שמאמין בזה נקרא כופר בעיקר.
יסוד הכפירה הוא יוזם הרעיון – הנחש – שעמד זקוף ואמר לאדם חווה שיהיו זקופים ולא יתכופפו בפני הקב"ה.
לכן הקב"ה מכופף את הנחש לרצפה בלי רגליים. ואדם הראשון יתכופף ל-100 אמה.
 
התיקון לחטא אדם הראשון הוא בכך שהאדם משתחווה לפני הקב"ה. מכופף עצמו בפני מה שהקב"ה מצווה.
בכל פעם שרוצה הנחש להחטיא, הוא אומר לנו להפסיק להתכופף לפני הקב"ה. התיקון לסיטרא אחרא – להתכופף.
רב אחא התכופף 7 פעמים והוריד את הראש לשד.
 
היוונים פרצו 13 פרצות לסורג. אחד בגימטריה זה 13. היוונים נקראים חושך (וחושך על פני תהום), כי ציוו לכתוב על קרן השור "אין לנו חלק באלוקי ישראל". לכן משתחווים 13 פעמים כדי להתכופף בפני הקב"ה.
 
עלינו לשבח לאדון הכל, זה הפיוט שכל פמליא של מעלה באה לשמוע. בפיוט זה אנו נותנים כל הכוחות שלנו לקב"ה. וידעת היום והשבות אל לבבך – היום זה ראש השנה. הוא אלוקינו ואין עוד, אין שום כוח אחר בבריאה, רק הקב"ה.
נפש החיים (רבי חיים מוולוזין): אדם שנמצא בצרה, יתלה כל ביטחונו בקב"ה באופן מוחלט, כי אין שום כוח אחר, ומובטח לו שיינצל. הרב מבריסק עשה זאת כמה פעמים וניצל.
אנו משתחווים ומתכופפים כנגד מה שאדם הראשון לא התכופף. אין שום כוח לפני הבורא. לא היה ולא יהיה.
 
הקב"ה ברא את העולם בשביל 3 דברים שנקראו ראשית: ישראל שנקראו ראשית, חלה נקראה ראשית, ביכורים שנקראו ראשית.
יהושע בן נון כובש את יריחו בדרך ניסים, 7 שופרות, נופלת החומה. בשבת לא תקעו בשופר. במשוך היובל המה יעלו בהר. בעל הטורים ובעל צרור המור: הקב"ה תקע בשופר של מעמד הר סיני כנגד הכוהנים שסבבו את יריחו. כשגמרו לכבוש את יריחו, אומר יהושע שהיא תהיה קודש לה’, ואיש לא יבנה אותה. מי שיבנה אותה כל ילדיו ימותו.
למה יהושע מקדיש את יריחו קודש לה’? כי אם הקב"ה רוצה ביכורים וחלה ומעשרות – שהראשית תהיה שלו – אז העיר הראשונה שאני כובש אני מקדיש להקב"ה, כי היא הראשית של ארץ ישראל. אז היא חרם לה’.
אומר יהושע בן נון: עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדולה ליוצר בראשית – לתת את כל הראשית לקב"ה. לכן עלינו לשבח בא בתור ביכורים.
משה רבנו ראה שהביכורים יעלם, הראשית ייעלם, ולא תהיה השתחוויה. לכן קבע "בואו נכרע ונשתחווה". זה יסוד ההשתחוויה שתיקן משה רבנו.
 
הולך אברהם אבינו לעקדה, יש לו מה לומר. הסתכלו בדו שיח של השטן עם אברהם אבינו: אומר השטן – מה אתה הולך לעשות, להרוג את הבן שלך? אח"כ הקב"ה יתבע אותך שהרגת אותו, שהרי אתמול אמר לך כי ביצחק ייקרא לך זרע. ואברהם ענה – אף על פי כן אני הולך לעקדה. השטן אומר לו לא להתכופף לפני הקב"ה ולשחוט את בנו, ואברהם מתכופף לפני ציוויו של הקב"ה בלי לחשב מה שהשטן אומר. הניסיון הוא אם אכופף עצמי בפני הציווי או שישאל שאלות – למה אתמול אמרת ככה והיום אחרת.
בעל הטורים: זה יסוד התשובה – נשתחווה ונשובה, זכו ישראל לתשובה.
אבל ישראל זכו לתשובה עוד לפני שהאדם נברא.
אברהם אבינו גילה מה יסוד העבירה, וממילא נבין מה יסוד התשובה.
יסוד העבירה – אל תשתחווה. יסוד התשובה – ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה.
 
ומה קרה לכלב? מה זה כלב? הכלב אומר: בואו נשתחווה נכרעה נברכה לפני ה’ עושנו. זה פסוק מינימום בשביל שור, שעליו נאמר: ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו.
מפני שהכלב במצרים לא פתח את פיו. כמה יצר הרע יש לכלב לנבוח. זה היצר של הכלב. מרחוק הוא רואה בן אדם ונובח. זה כלב. הקב"ה מורה לו הלילה לא לנבוח. אבל זה הלילה שהוא צריך הכי הרבה לנבוח, כי כאשר מלאך המוות בעיר כלבים צועקים (גמרא) – זה הלילה שלו. ובלילה הזה מצווה אותו הקב"ה לשתוק.
הכלב מכופף עצמו בפני יצר הרע הפנימי שלו, ומציית לקב"ה. הוא משתחווה לקב"ה. והוא זה שזוכה לומר בואו נשתחווה נכרעה. התגברות על היצר של כלב זה בואו נשתחווה ונכרעה.
 
כלב כשזורקים לו עצם מלקק ומחבק את בעליו. הוא מלקק את בעליו בשביל עצם, אז איך האדם לא יכול להתכופף בפני הקב"ה שנותן לו הכל? כל מה שאנו חייבים הכרת טובה לקב"ה מחייב אותנו להתכופף. זה לומדים מכלב, שמתכופף בשביל טובה קטנה.
 
הראשון שהביא ביכורים היה קין. ויבא קין מפרי האדמה. תרגום יונתן בן עוזיאל – הביא ב-14 בניסן.
אבל קין הביא ביכורים זבל. את הזבל שנשאר לו. מדרש: מן הגרוע הוא הביא. מן הפסולת. משל למה הדבר דומה, לאריס האוכל מן הבכורות ומכבד את המלך מהסייפות. הוא אכל את האדום של האבטיח, ואת הקליפה נתן לבורא (ממילא הוא לא אוכל, אז יקבל קליפה… חלוקה שווה…).
קין עלה על הרעיון של ביכורים, הוא ידע שצריך להביא לקב"ה ביכורים. הבל למד ממנו, אבל אין לו נדל"ן, אין לו אדמה, אז הוא הביא מבכורות צאנו – הכי טוב שיש לו בצאן. הוא עלה על הבכורות שבביכורים, בלי להביא ביכורים. רואים את הראשון שמים עליו גומי – לא נוגעים בו. את זה נותנים לקב"ה. אחרי שהקב"ה מקבל האדם יכול לקחת. אז את יסוד הביכורים קיבל קין, אבל את הרעיון של הביכורים תפס הבל.
אחרי שקין הרג את הבל נתן לו הקב"ה כלב, שיודע מה זה נשתחווה ונכרעה, שיודע להתכופף בפני בעליו.
 
בראש השנה עבודתנו היא לשבח לאדון הכל ולתת גדולה ליוצר בראשית – לדעת שכל הראשית שייכת לקב"ה. ראש השנה הוא ראשית השנה. ראשית השנה שייכת לקב"ה. ביום שהנחש פיתה את חווה לא להתכופף לקב"ה, תיקנו בסדר התפילה עלינו לשבח לאדון הכל, כורעים ומשתחווים ומודים. להכניס ללב שאין שום כוח לפני הקב"ה בשום מקום. זה ראה"ש, זה העבודה בראה"ש.
 
נותרו לנו שבועיים לראה"ש.
הב"ח: הסיבה שאומרים עלינו כשיוצאים מביה"כ, היא זו: אדם יוצא למסחר רואה גויים מצליחים. אז שידע שהם משתחוויםלהבל וריק. אבל היהודי משקיע במסחר וצריך לדעת שאין שום כוח בעולם מבלעדי הקב"ה. בביה"כ האדם שקוע בקב"ה, אבל לפני שהוא יוצא מביה"כ, הוא צריך להכניס לראש שאין שום כוח מבלעדי הקב"ה. זו לא תפילת הדרך.
תלמדו ביאורי התפילה, למה זה אדון הכל, למה יוצר בראשית. למה גורלנו – נפלנו בגורל של הקב"ה. אם לומדים את זה מגיעים להכרה שאין כלום מלבד הקב"ה.
 
יזכה אותנו הקב"ה להיכתב בספרם של צדיקים גמורים.
 
 

תגיות: , , , ,