הרב ברוך רוזנבלום

פרשת השבוע ב’ סיון תשע”א 

 

אנו מחפשים את הקשר בין חג השבועות לפרשת נשא. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב שכשחל חג באמצע השבוע יש לחפש הקשר בינו לבין הפרשה שלפניו. אני רוצה לעסוק בנושא אחד בפרשת השבוע שיקשר אותנו לחג השבועות וגם למגילת רות, ובסיום השיעור נוכל להבין גם למה אנו אוכלים גבינה, בביאור חדש בדברי רבותינו.
 
שבת דף פ”ח: ברוך הקב”ה שנתן התורה שמחולקת לשלושה – תורה, נביאים וכתובים, ונתנה לעם המחולק לשלושה – כוהנים, לוויים וישראל, ע”י משה רבנו שהוא השלישי במשפחה (מרים, אהרון, משה), ביום השלישי של שלושת ימי ההגבלה, בחודש השלישי הוא חודש סיוון.
המיוחדות של ספרה 3 היא נושא בפני עצמו. מדרש בפרשת יתרו: התורה אותיותיה משולשים, יש בה 27 אותיות (22 + 5 אותיות מנצפ”ך), ויש אומרים שהכוונה למילה אמת, שהיא התחלה, אמצע וסוף של כ”ב האותיות. התורה היא משולשת – תורה נביאים כתובים, המשנה משולשת – תלמוד הלכות ואגדות, הסרסור משולש – מרים אהרון ומשה, התפילה משולשת – ערב בוקר וצהרים, הקדושה משולשת – קדוש קדוש קדוש, ישראל משולשים – כהנים לוויים וישראל, משה אותיותיו משולשות, משבט לוי שאותיותיו משולשות, מזרע משולש אברהם יצחק ויעקב, בחודש משולש – ניסן אייר סיון, על הר סין שאותיותיו משולשים (ויחנו במדבר סין), לשלושת ימים נתקדשו. אלו הדברים הקשורים לשלשות עפ”י המדרש.
אנו רוצים להוסיף שלשה אחת ולהרחיב בה ולהגיע ליסוד בעבודת ה’ שיש בחג השבועות.
 
ידוע לכולם שאנו נוהגים לקרוא מגילת רות בחג השבועות. יש אולי 15 פירושים מה הסיבה לכך. ימי קציר חיטים, רות המואביה ממנה יצא דוד המלך, היארצייט של דוד המלך הוא חג השבועות, ועוד. אחת הסיבות היא שרות נחשבת כסמל ודמות לגיורות, והיות שעם ישראל כשקיבל תורה עבר מעין תהליך של גיור, כי קיבל תורה כמו גרים, בטבילה ובמילה ובהרצת דמים (אבודרהם, דרכי משה).
פרשת יתרו היא הפרשה העוסקת במעמד הר סיני. נקרא בתורה בחג השבועות פסוקים ממעמד הר סיני, וכפי שכותבים הרמח”ל ורבי חיים ויטאל, כשקוראים כל שנה מעמד הר סיני לא סתם מעלים זכרונות מלפני 3300 שנה, אלא חוזרים לאותם מעלות רוחניות שהיו אז בכל שנה ושנה. הראיה – איסור להקיז דם בערב חג השבועות, כי הסתובב בהר סיני שד שנקרא טבוח, שנכנס דרך הברית בשעה שמקיזים דם. אבל זה היה בערב מתן תורה, אז למה עכשיו אסור לתרום דם? כי מעמד הר סיני חוזר כל שנה ושנה, והשד טבוח חוזר גם עכשיו, אנו חוזרים לאותם כוחות שהיו במעמד הר סיני.
 
מעמד הר סיני מופיע בפרשת יתרו. הוא היה כהן מדין, נטש את כל האלוהות שבעולם, והכריז: עתה ידעתי כי גדול ה’ מכל האלוהים כי בדבר אשר זדו עליהם. הוא מכריז שאין אלוה בעולם שהוא לא עבד. מה שעמלק צינן יתרו חימם. עמלק צינן את היראה של כל העולם כולו. תיפול עליהם אימתה ופחד. 40 שנה אחרי אומרת רחב למרגלים שעד היום פוחדים מהם. עמלק צינן את זה. הוא גמר אומר להוריד את הפחד מעם ישראל.
יתרו שמע על מלחמת עמלק וקריעת ים סוף, ואמר שאם אומה כזו שמסוגלת לצנן את האמבטיה, הוא יחמם את האמבטיה מחדש. והקב”ה נתן לו פרשה על שמו, ועוד איזו פרשה – הפרשה של מעמד הר סיני.
 
מגילת רות נקרא בחג השבועות. אשה גדולה שנטשה בית מלכות, בתו של עגלון מלך מואב, נכדתו של בלק, נינתו של לוט, עוזבת את מנעמי השלטון של בית אביה ודבקה בחמותה נעמי ובאה לארץ ישראל ללקט שעורים ולחיות חיי עוני שהם אנטיתזה למושג של בת מלך. זו רות המואביה.
תוספות מס’ עבודה זרה כ”ב ע”ב: כאשר אתה רואה גר שנתגייר, דע לך שמזלו היה במעמד הר סיני. הגרים לא היו אבל מזלם היה. בשעה שהקב”ה שאל את אומות העולם אם הם רוצים לקבל את התורה, ולכל אומה נתן את המצווה שהיא אנטיתזה למהותה, וכולם אמרו שזה לא מתאים להם. אבל היו יחידים שרצו להצטרף, אף על פי שהאומה כולה לא רצתה. אלו שרצו להצטרף זכו והתגיירו. אחד מהם יתרו, אחת מהם רות המואביה.
 
זוהר: איך קראו לרות לפני שנתגיירה? למה לא קראו לה בשם אחר. כל גר זכר קוראים לו אברהם בן אברהם, ונקבה קוראים לה שרה בת שרה. תוספות מס’ חגיגה: היו שני גרים, אחד נקרא בן בג בג והשני בן הא הא. למה נקרא שמו בן הא הא? כי היה גר צדק והוא בנם של אברהם ושרה, שלשניהם הוסיפו שני ה’ – לאברם הוסיפו ה’ ולשרי הוסיפו ה’. ואילו שמו של בן בג בג, בגלל שב’ וג’ זה גם ה’, אז גם הוא נקרא ע”ש אברהם ושרה.
אז למה רות יצאה מהכלל ומכנה את עצמה בשם חדש שהגרים לא נקראים בו? הזוהר כותב שלרות היה שם אחר לפני הגיור. כשנישאה למחלון נקראה בשם רות. שמה הקודם היה גילית. השל”ה הקדוש: המילה רות היא 606 בגימטריה, והיות שכבר שמרה על 7 מצוות בני נוח והוסיפה 606 מצוות בעקבות שהתגיירה, נקראה רות. גם יתרו במקור נקרא בשם חובב. היו לו 7 שמות, אבל יתרו הוא נקרא רק אחרי שנתגייר. אם מורידים י’ מיתרו יש תרו = 606. למה לא קראו לו תרו אלא יתרו? כי הי’ של יתרו לא רצתה לעזוב אותו, כי טענה כמו הי’ של שרה, שעד כה היתה בשמה של שרה ועתה זורקים אותה ושמים במקומה ה’, אז הקב”ה פיצה אותה שתהיה בתחילת שמו של יהושע. גם הי’ של יתרו לא רצה לעזוב אותו לכן נשאר בשם יתרו.
פרשת הר סיני שנקראת על שם תרו הוא יתרו, נקרא בחג השבועות, זה חלק אחד. חלק שני מגילת רות שגם לה נוספו 606 מצוות. יש חלק שלישי. אם כל מעמד הר סיני זה שלשות, צריך עוד גר אחד. מצאתי אותו בפרי צדיק פרשת יתרו אות א’ (רבי צדוק): והנה כל עסקי מעמד הר סיני נמצאים במסכת שבת בפרק תשיעי. למה? כי תורה ניתנה בשבת. למה בפרק תשיעי שנקרא רבי עקיבא? כי כל התורה שבע”פ מתחילה ברבי עקיבא. הוא נחשב לאבי התורה שבע”פ. הוא היה בן גרים, מבני בניו של סיסרא, שבא על יעל אשת חבר הקיני שבאה מיתרו. אז יש גר נוסף שהתורה שבע”פ היא בחזקתו. אז יש לנו יש תורה שבכתב, כתובים ותורה שבע”פ.
 
נעסוק היום בקשר בין פרשת נשא לבין מגילת רות. פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה, 176 פסוקים. המסכת ארוכה ביותר בש”ס בבא בתרא 176 דפים, והפרק הגדול ביותר בתהילים, מזמור קי”ט, 176 פסוקים.
בפרשה זו מקדישה התורה 72 פסוקים שחוזרים על עצמם פעם אחר פעם, כולם עוסקים בקורבנות הנשיאים, כל נשיא 6 פסוקים. הנשיא הראשון נחשון בן עמינדב שהקריב בר”ח ניסן. יום זה היתה בו שמחה לפני הקב”ה כיום שנבראו בו שמים וארץ. לכן נקרא היום הראשון, כי זו השלמה למה שכתוב בבראשית ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד – ולא יום ראשון. עפ”י המדרש, הבריאה עדיין לא הושלמה, והגיעה לשלמותה בר”ח ניסן, בשנה השנית, 2449 לבריאת העולם. זה היה השלמת העולם, שנאמר: ויהי המקריב ביום הראשון.
מסכת שבת מדרש רבא במדבר פרשה י”ג: 10 עטרות נטל אותו יום גדול. ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לשכינה, ראשון לעבודה, ראשון לברכת כהנים, ראשון לראשי חודשים, ראשון לאיסור במה, ראשון לאכילת קודשים, ראשון לירידת האש מהשמים.
 
סדר ההולדה של השבטים מתחיל מראובן, אז למה המקריב ביום הראשון היה נחשון בן עמינדב למטה יהודה? למה עוקפים את ראובן? תשובת רש”י: משה רבנו שאל את הקב”ה איך מקריבים, ונענה עפ”י סדר המסעות. ראשון למסעות הוא יהודה. רבנו בחיי בפרשת קורח: קורח הצליח לגייס את כל שבט ראובן במחלוקתו על משה רבנו. הוא אמר להם – אתם ראשונים לשבטים, והמקריב ראשון הוא נחשון בן עמינדב כי הוא קרוב משפחה של משה רבנו, והוא דואג לקרובים שלו. כך הצליח להסית את שבט ראובן נגד משה רבנו.
הקב”ה אומר עפ”י סדר המסעות, למה? המדרש עונה כמה תשובות. בראש ובראשונה שני נשיאים שמם נאמר לפני שם השבט. מהיום השלישי מופיע קודם שם השבט ואח”כ שם הנשיא. כי נחשון מלך (יהודה הוא מלך) ונתנאל בן צוער מלכה של תורה. יששכר הוא מלכותה של תורה. שניהם מלכים, לכן מקריבים ראשונים. מדוע כתרה של תורה אינו ראשון? כי אתה מוצא בכל מקום יהודה ראשון. לדגלים הוא ראשון, לקורבנות הוא ראשון, למלחמה הוא ראשון, דכתיב: מי יעלה לנו אל הכנעני בתחילה להילחם, ויאמר ה’ יהודה יעלה. הראשון שעולה הוא תמיד יהודה. כשצריך להכין את בואם של ישראל למצרים, שולחים את יהודה גושנה. הוא תמיד ראשון.
פירוש נוסף – משלי: גאוות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד – זה יהודה שהשפיל עצמו לפני יוסף כדי להציל את בנימין. אמר הקב”ה ליהודה, אתה השפלת עצמך בפני אחיך הקטן ממך, בשביל אחיך הקטן שבקטנים, חייך שכשיקריבו קורבנות אין אדם מקריב ראשון לפניך.
פירוש שלישי – למה נקרא שמו נחשון, משום שירד תחילה לנחשול שבים. אמר הקב”ה למשה, מי שקידש את שמי בים הוא יקריב תחילה.
כלומר המדרש מלמד, שהקב”ה בחר בנחשון בן עמינדב למטה יהודה להיות הנשיא הראשון שמקריב, משום שדבר ראשון הוא מלך, דבר שני הוא השפיל עצמו בפני יוסף, לקח ערבות על בנימין, ירד לים תחילה.
 
מכילתא בפרשת בשלח י”ד פס’ כ”ב: וכבר היו רבי טרפון וזקנים יושבים בצילו של שובך ביבנה, ושאלו איך יתכן שהערבים שהורידו את יוסף למצרים נשאו נכאת צרי ולוט? כדי שיוסף לא ייסע עם ריח מסריח. שאלו התלמידים: השותה מים לצמאו כיצד הוא מברך? בורא נפשות וחסרונן על כל מה שבראת חי העולמים. אמרו: לימדתנו רבנו השותה מים לצמאו כיצד הוא מברך, למד אותנו באיזו זכות זכה יהודה למלכות. כלומר אם לימדת אותנו מה מברכים על מים, למדנו במה זכה יהודה למלכות. מה הקשר בין בורא נפשות לבין מלכות יהודה?
תלמיד אחד הציע בגלל שאמר יהודה מה בצע כי נהרוג את אחינו, והצילו ממיתה. ענה רבי טרפון – מספיק שהציל אותו כדי לכפר על כך שמכר אותו, ולא צריך לקבל שכר שיהיה מלך. תלמיד שני אמר: קיבל אחריות על מעשה תמר. ענה רבי טרפון, מספיק המעשה, שתכפר עליו האחריות, לא צריך גם לקבל על כך שכר. תלמיד שלישי אמר: הסכים לשבת במקום בנימין. ענה לו: הרי לקח ערבות, אז ברור שהוא יישב במקומו. אמר רבי טרפון: כשעמדו שבטים על הים זה אמר איני יורד תחילה וזה אמר איני יורד תחילה. קפץ נחשון בן עמינדב ושבטו לים, ועל זה קיבלו מלכות, שנאמר: בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז, היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו. בגלל שקידש שם שמים על הים קיבל מלוכה.
 
רבי חיים שמואלביץ אומר יסוד נפלא: מה הקשר בין כל הדברים האלה לבין המלכות?
מלך, פירוש הדבר שהוא אחראי על העם שלו. הראיה – ברגע שחזרו ישראל מהמלחמה בעמלק, ושמואל שמע את קול הצאן ושואל מה זה, עונה שאול שהעם חמל על הצאן. אומר שמואל, שאם הוא שומע בקול העם, והוא קטן בעיניו, והרי ראש שבטי ישראל הוא, ומלך הוא מנהיג ולא מונהג – איך הוא רוצה להיות מלך? מלך פירוש הדבר שהוא אחראי על העם.
כלומר הדיון בין רבי טרפון לתלמידים הוא על התכונה של המלך אצל יהודה. הראשון אומר שיהודה הקרין אחריות – שמעון ולוי אחיו הגדולים רוצים להרוג את יוסף, ויהודה אומר להם שלא יהרגו אותו, כי אין טעם להרגו אם רוצים להסתיר את מותו. אם אדם לא שלם בהריגת אדם, הוא רוצה להסתתר ולא לקחת אחריות. כלומר יהודה אמר שאם לא לוקחים אחריות לא הורגים, ולכן נמכור אותו. השלב הבא – הודה במעשה תמר. זה נקרא מנהיג שלוקח אחריות. הוא יכול היה לטייח את זה, להתעלם ולומר שהוא לא מכיר, אבל הוא היה אחראי ולקח אחריות על המעשה שלו. התלמיד השלישי אמר שלקח אחריות לשבת במקום בנימין, ובזה שלקח אחריות לשבת במקום בנימין, שילם את מה שעשו האחים.
אזניים לתורה: בזכות מסירותך על בנימין, שלקחת עליו אחריות, קיבלת את המלוכה. רבי טרפון אומר לתלמידיו – מלך זה לא רק שיש לו אחריות, כמו שאתם אמרתם, אלא פירוש הדבר שנותן עצמו למען הקב”ה. מלך ר”ת – מגרמי לית כלום – אין לו שום דבר.
ילקוט שמעוני: דוד המלך לא היו לו 3 שעות לחיות. אדם הראשון ראה את נשמתו של מלך ישראל דוד, שצריכה לחיות 3 שעות ולמות, ורצה לתת לו מתנה 70 שנה מחייו. למה צריך מלך לקבל 70 שנה מאדם הראשון ולא מהקב”ה? כדי לתת למלך הרגשה שמגרמי אין כלום. לך עצמך אין שום דבר. מלך הוא המייצג של הקב”ה בעולם הזה. נחשון בן עמינדב מוכן למסור נפשו למען הקב”ה וקפץ למים, הוא הוכיח יכולת מלוכה.
רמב”ם: מלך ליבו לב העם. הוא הלב של כל קהל ישראל. יהודה הרגיש בכל דבר את האחריות, על יוסף, על בנימין. היתה בו תכונה של מלך. רבי טרפון אמר שהם רואים את התכונה ביהודה, ואילו הוא רואה את תכונת המלכות דווקא בנחשון בן עמינדב.
 
מה הקשר לבורא נפשות? רבי חיים קנייבסקי שואל למה מתחילים בבורא נפשות בלשון רבים, ומסיימים בלשון יחיד – להחיות בהם נפש כל חי. למה לא נפשות כל חי? הסיבה, שבורא נפשות רבות הקב”ה בורא תאומים, אבל להחיות אותם, הפרנסה שלהם, כל אחד בנפרד.
אני חושב שמונח כאן יסוד אחר לגמרי. הזכרנו שגביע זה ראשי תיבות ג’, י”ב, ע’. 70 זה המושג של עם ישראל כיחידה אחת. רש”י בפרשת ויגש: הנפש שירדו למצרים 70. ישראל 70 והכתוב קורא להם נפש, אצל עשו 16 והכתוב קורא להם נפשות. כי עם ישראל 70 כולם עובדים את הקב”ה, עובדים לאחד, לכן נקרא נפש. אצל עשו כל אחד עובד אלוה אחר, לכן נקראים נפשות.
רוב הברכות שמברכים בברכה אחרונה זה בורא נפשות. פירות שאינם משבעת המינים, וכל מה שברכתו שהכל – זה בורא נפשות. הקב”ה ברא נפשות רבות, כל אחד יש לו צורך אחר. אחד אוהב אבוקדו והשני לא אוהב, ואוהב מילון. יש דבר אחד שמאחד את כל הבריאה – מים. אין מי שלא אוהב ולא צריך. אמרו התלמידים לרבי טרפון, שלימד אותם שהשותה מים לצמאו מה מברך, להחיות נפש כל חי, ופירוש הדבר שמלכדים את כולם מסביב למים, לכן שילמד אותם מפני מה זכה יהודה למלכות, איך הצליח ללכד את כל השבטים שיסכימו שיהיה מלכם. ענה להם, שקפץ ראשון למים, הוא הראשון שבזכותו זכה ישראל שים סוף נבקע.
 
כעת נוכל להגיע למגילת רות. צריך לתת 3-4 שיעורים כדי ללמוד אותה כמו שצריך, טמונים בה הרבה מאוד דברים. אנו רוצים לעמוד על הקשר בין מגילת רות לנחשון בן עמינדב.
פרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם, ורם הוליד את עמינדב, שהוליד את נחשון, שהוליד את סלמון, שהוליד את בועז. מדרש רות רבא: טוב, אלימלך ובועז אחים היו. בניו של סלמון, בנו של נחשון בן עמינדב.
אלימלך היה גדול הדור, פרנס הדור, עשיר גדול וצדיק גדול. עזב את ארץ ישראל כשפשתה בה עניות והלך לגור בשדה מואב, ומת הוא ושני בניו. נותרו שתי כלות, ערפה ונעמי, ורוצות להתלוות לרות לארץ ישראל. היא אומרת להן שחבל, אין להן סיכוי להתקיים בארץ ישראל, היא לא אמורה להתחתן וללדת ילדים, אין להן מה לבוא איתה. אין לה כסף, אין לה פרנסה, הן יצטרכו לקבץ נדבות, מחכים לה שם בזיונות (הנה האשה שברחה לשדה מואב כשהיתה בשיא כוחה. עכשיו ירדה מנכסיה והיא חוזרת לעשות פה כסף…). עדיף שיחזרו לבית אביהן המלך עגלון. עורפה חזרה ורות דבקה בה.
בשעה שרות מגיעה ביחד עם נעמי לארץ ישראל, מגלה המגילה שהגואל של רות הוא בועז. אבל טוב הוא הבכור, אז למה הלכה נעמי ישר לבועז? כי תכונת האחריות, המלוכה נמצאת בו. הוא נקרא בועז, כי בו תכונת העזות, הגבורה. כשרות מציעה לבועז להינשא לה, הוא מבטיח לטפל בזה על הבוקר. הוא שואל את טוב אם רוצה לגאול אותה, והוא עונה שהוא נשוי ולא רוצה בעיות. בועז לא נשוי. הוא שכל 60 ילדים (30 בנים ו-30 בנות) והיה אלמן. שהוא יקים את שם הנפטר.
אז מי שעתיד לגאול הוא בועז ולא טוב. בועז היה איש גיבור חיל. תרגום: גבר תקיף באורייתא. חיל בגימטריה 48 – כל 48 קניינים שהתורה נקנית בהן היה בבועז, הוא היה שלם בכל המידות הטובות. אומרת נעמי, משפחת יהודה היא משפחת המלכות, אמנם יש גואל קרוב יותר, אבל תכונת המלכות והאחריות של משפחת המלוכה נמצאת בבועז, והוא יקים שם לבעלי אלימלך.
 
אני רוצה לעבור לפרשת לך לך. אומר הקב”ה לאברהם אבינו שילך מארצו ומבית אביו לארץ אשר יראה לו. בארצו הוא לא יזכה לבנים ולרכוש. לוט מצטרף לאברהם, כי אברהם בן 75, זקן, ויש לו הרבה כסף ואין לו ילדים, אז כדאי להיות זקן בלי ילדים לפני שהוא מת. הכתוב אומר שאברהם לקח אותו, אבל מי הרשה לו לקחת אותו? הקב”ה אמר לו ללכת עם אשתו, ולא לקחת את לוט. הוא לא שאל את הקב”ה, וידע שהוא חייב לקחת איתו את לוט. למה? המילה לוט בתרגומה נקראת סוד (לוט בערפל. כשמגלים שלט עושים טקס הסרת הלוט, מורידים את הכיסוי). השם לוט ניתן לו כי זה האיש הכי מכוסה באותו דור.
רבי טוביה בר יצחק: וגם ללוט ההולך את אברהם היה צאן ובקר ואוהלים. כמה אוהלים הוא צריך? הוא רווק, הוא צריך רק אוהל אחד. המדרש מסביר שאוהל זה אשה, ואצל לוט מונחים 2 אוהלים. (מנשים באוהל תבורך. וישב מחוץ לאהלו 7 ימים – אהלו זו אשתו). מלוט יצאו רות המואביה ממנה יצא דוד המלך, ונעמה העמונית, אמו של רחבעם בן שלמה המלך. לוט לא יודע מדוע אברהם לוקח אותו, רק אברהם יודע את הסוד הלוט בערפל.
לוט מגן על אברהם בכל מקום. במעבר הגבול אם היה לוט אומר ששרה היא אשתו של אברהם ולא אחותו, היו הורגים את אברהם, אבל הוא נצר את פיו. עד שהגיע הרגע בו לוט החל לגנוב בשדות זרים. רועיו טענו שארץ ישראל כבר שלהם, כי לוט יורש את אברהם שארץ ישראל מובטחת לו. כעת אברהם אומר ללוט להיפרד ממנו, והוא הולך. זה הדבר הכי נורא שעשה לוט. אם אתה כל כך דבוק באברהם אבינו, למה אתה הולך? איך הוא הולך ממנו? והוא הולך ומוציא קללה מפיו: אי אפשי לא באברהם ולא באלוקיו. עוזב הכל ומגיע לסדום.
סדום כולה משקה, מרכז הזוהמה של העולם נמצא בסדום. שימו לב לפיצול של לוט, שנים הוא דבוק במסירות נפש לאברהם אבינו, לומד ומקבל ממנו הכל. מגיע רגע של התפלגות לשניים, הוא מעמיד אותו במבחן – או שאתה נפרד מהעיזים והכבשים ודבק באברהם, או שילך עם העיזים והכבשים לסדום. והוא הולך לסדום.
 
שתי הנכדות של לוט הן עורפה ורות. ברגע הפרידה אומרת להן נעמי שיחזרו לשדה מואב. האחת לא מוכנה בשום אופן: באשר תליני אלון, עמך עמי ואלוקייך אלוקי. השנייה הולכת, והיא התדרדרה לתהום. סדום קטן עליה מה שהגמרא במסכת סוטה אומרת שהיא עשתה באותו לילה שנטשה את נעמי. לוט הוא אישיות מפוצלת. בחלק שהיה דבוק באברהם אבינו יצאה רות, ובחלק שנפרד מאברהם והלך לסדום יצאה עורפה. לוט מזגן מפוצל. חלק אחד יצא ממנו קדושה, רות המואביה, והחלק השני עורפה.
לוט זה לא רק לוט בערפל, זה גם שם של בושם. כשהורידו את יוסף למצרים לקחו איתם נכאת צרי ולוט. לוט זה גם שם של קללה. קללה בארמית – ללטה. אז הוא לא רק בערפל, אלא גם מפוצל – יש לו חלק שהוא בושם, רות המואביה, ויש לו חלק של קללה – עורפה.
אחד מנכדיו של לוט נקרא בלק, שזכה שממנו גם יצאה רות, בשכר 42 קורבנות שהקריב על המזבח. אבל בלק הזמין את בלעם לקלל את עם ישראל כי הוא שייך לחלק של עורפה, אז הוא מזמין את צד הקללה. אבל הקריב 42 קורבנות, זה שייך לקדושה. אז גם בלק נכדו של לוט סובל מפיצול אישיות.
 
כעת נוכל בע”ה להבין מה אנו מתקדמים לקראת חג השבועות.
המקום הראשון שמופיע בועז בתורה, בדרך הרמז כמובן, מגלה לנו בעל הטורים – בשעה שהמלאכים יורדים לסדום. אלו המלאכים שביקרו קודם אצל אברהם אבינו ביום השלישי למילתו. הם באים להפוך את סדום, ואומרים ללוט: קום וקח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות פן תיספה בעוון העיר. מה זה הנמצאות? אמר רבי טוביה בר יצחק: שתי מציאות יש כאן, רות המואביה ונעמה העמונית. אצלן נמצאים המציאות של עם ישראל. על דוד המלך נאמר מצאתי דוד עבדי. הוא נמצא אצל שתי הבנות, לכן לוט צריך לקחת אותן, כי כל מה שהוא חי זה כדי להוציא את רות המואביה ונעמה העמונית.
בעל הטורים: עוד מי לך פה חתן – “פה” גימטריה 85, גימטריה בועז. בועז חתן של לוט, שלקח את רות המואביה.
 
כעת נוכל להתקדם הלאה. נחזור לגמרא מסכת שבת דף פ”ח ע”ב: כשעלה משה למרום לקבל את התורה, שאלו מלאכי השרת מה לילוד אשה בינינו? ענה להם רבש”ע לקבל את התורה בא. אמרו לו: חמדה גנוזה לך 974 דורות קודם שנברא העולם, אתה נותן לבשר ודם? מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תנה הודך על השמים – תשאיר את התורה פה. אמר הקב”ה למשה שיחזיר להם תשובה.
אמר להם משה: בדיברה הראשונה כתוב אנוכי ה’ אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. ירדתם למצרים? השתעבדתם לפרעה? מה אתם צריכים תורה? דיברה שנייה, לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני – אתם יושבים בין העמים ששרויים בעבודה זרה? כתוב שמור את יום השבת לקדשו – אתם עושים מלאכה שצריכים לשבות? לא תישא – יש ביניכם משא ומתן? כבד את אביך ואת אמך – יש לכם אב ואם? לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב – יש ביניכם קנאה? מיד הודו המלאכים לקב”ה: מה אדיר שמך בכל הארץ, באמת התורה צריכה לרדת לארץ.
 
מדרש שמות רבא פרשה כ”ח: בשעה שעלה משה למרום, צר הקב”ה קלסתר פניו של משה רבנו בפניו של אברהם אבינו. אותה שעה ביקשו מלאכי השרת לפגוע במשה. עשה קלסתר פניו דומה לאברהם אבינו ואמר להם: אתם לא מתביישים ממנו? ירדתם לביתו ואכלתם סעודה, אתם לא מתביישים לפגוע בו? אמר הקב”ה למשה: לא ניתנה לך תורה אלא בזכות אברהם אבינו. זה שהם אכלו אצל אברהם אבינו, בגלל זה לא פגעו בך.
זה מדרש פלאי. בשמים צריך ליצור פניו של משה רבנו בצורת אברהם אבינו, כדי לתת תורה? זה עולם האמת?
האדמו”ר רבי יששכר דוב מבעלז כותב, שתחילת קבלת התורה מתחיל במעמד המלאכים אצל אברהם אבינו. מה הקשר בין אכילה אצל אברהם אבינו למעמד הר סיני? למה שם מתחיל מעמד הר סיני?
דעת זקנים מבעלי התוספות: אברהם אבינו האכיל את המלאכים בשר עם חלב, שנאמר: וייקח חמאה וחלב ובן בקר. וכשרצה הקב”ה לתת תורה לישראל והמלאכים אמרו: תנה הודך על השמיים, ענה להם: כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו, ואתם אכלתם בשר בחלב, אז איך תקבלו את התורה? מיד הודו המלאכים לקב”ה.
פרשת כי תשא: עפ”י הדברים האלה כרתי ברית עם ישראל. איזה דברים? הפסוק שלפני כן – לא תבשל גדי בחלב אמו. היות והמלאכים אכלו בשר וחלב אצל אברהם אבינו, לא יכלו לבקש שהתורה תישאר אצלם. מה הקשר?
 
התשובה פשוטה – מלאכי השרת שאלו בשביל מה צריך את התורה. משה רבנו ענה: אין לכם יצר הרע, אם היה לכם יצר הרע הייתם צריכים תורה. הקב”ה שולח את המלאכים למטה, מלאכים למעלה לא חוטאים כי אין להם יצר הרע. כשהם יורדים למטה הם חוטאים.
המלאכים הראשונים היו עוזא ועזאל. ירדו למטה וחטאו. המלאכים שירדו לבית אברהם אבינו, אכלו בשר וחלב. הם אמרו ללוט “כי משחיתים אנחנו את המקום הזה”. כיוון שנמצא בהם שמץ של גאווה, או משום שגילו משטרים של הקב”ה, נדחו ממחיצתו של הקב”ה 138 שנים. לא ניתן להם לחזור חזרה. מתי חזרו? בחלום הסולם. המלאכים העולים הם אלו שנדחו ממחיצת הקב”ה 138 שנים.
אם כך אומר הקב”ה למלאכי השרת, ירדתם למטה בשליחות אחת ועברתם שתי עבירות – בשר בחלב וגאווה. תורה צריך איפה שיש יצר הרע, בעולם התחתון. למלאכים אין יצר הרע אבל בעולם התחתון יש יצר הרע, לכן המלאכים חוטאים כשהם יורדים.
לכן אנו אוכלים גבינה ובשר באופן נפרד בחג השבועות. מה העניין לאכול גבינה? כי התורה נמשלה לגבינה, חוץ מזה זה טעים, יש הרבה סיבות… אבל הסיבה העיקרית כי מה שקיבלנו את התורה זה בגלל שאכלו בשר יחד עם גבינה. זו הסיבה שהמלאכים נמנעו מלקבל את התורה, אז אנחנו בזכות זה נותנים לתנובה פרנסה, אוכלים עוגות גבינה בשפע. אוכלים מאכלי חלב ומפרידים בינם לבין הבשר, ומקיימים את ההפרדה שבזכותה קיבלנו תורה. אמר הקב”ה למלאכי השרת: זה שאכלתם בשר בחלב, סימן שיש למטה יצר הרע, וסימן שכאן למטה צריך ספר תורה.
 
אם אלו פני הדברים, נלך שלב נוסף ונסיים את העניין.
לפני כמה שנים דיברנו בפרשת וארא על מה שאומר החידושי הרים. בבא מציעא: 3 מלאכים באו לבית אברהם אבינו – רפאל, מיכאל וגבריאל. רפאל בא לרפא את אברהם, מיכאל בא לבשר לשרה וגבריאל בא להפוך את סדום. למה צריך 3 מלאכים? כי אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. רפאל ריפא את אברהם והלך הביתה. אבל מיכאל בישר לשרה והמשיך עם גבריאל שהולך להפוך את סדום. לשם מה הוא הולך איתו? הוא הולך להציל את לוט.
שואלים כל המפרשים, אבל אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. אם מיכאל בישר לשרה, שילך הביתה, ומלאך אחר יציל את לוט.
אלא שהכוונה שמלאך אחד לא עושה שתי שליחויות הפוכות, של דין ורחמים. אבל שליחות של רחמים הולכות ביחד – לבשר את שרה ולהציל את לוט. הגדילו לעשות המפרשים שזו אותה שליחות – כי כאשר מבשר המלאך לשרה שיוולד יצחק אבינו, זו הסיבה שצריך להציל את לוט ממנו ייצא דוד המלך. אם יהיה יצחק אבינו, יהיה גם דוד המלך, אז צריך להציל את לוט.
 
בשיעור בפרקי אבות בשבת שאלתי ולא קיבלתי מענה. אני לא יודע למה גבריאל הגיע לאברהם אבינו. הוא בא להפוך את סדום אז בשביל מה הוא בא לסעודה אצל אברהם אבינו? שיילך לסדום. אני לא יודע מה גבריאל חיפש שם. בחז”ל כתוב שרצה לראות את צורת אברהם אבינו. אבל לשם מה? הוא הולך להפוך את סדום שהיא היפך צורה של אדם, והוא רוצה לראות צורת אדם.
חידושי הרי”מ: מיכאל יוצא לבשר לשרה שיצחק עתיד להיוולד. שואל מיכאל את הקב”ה למה אני הולך להציל את לוט אחרי זה? כי אצל לוט נמצא דוד המלך, כי עתיד לצאת מלוט מואב, וממנו רות המואביה, שתתחתן עם בועז ויבוא דוד המלך. שואל מיכאל: אבל בתורה כתוב שלא יבואו עמוני ומואבי בקהל ה’ עד עולם? התורה אצלנו, בשמיים, וזה מה שכתוב בה בכתב ידו של הקב”ה. אז מה העניין להציל את לוט שממנו יבואו עמון ומואב? ענה לו הקב”ה: עתידים בית דינו של שמואל הרמתי לדרוש – עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואביה. אבל כתוב לא יבוא ממזר בקהל ישראל, האם ידרשו שממזרת מותרת? לא, כי בממזר לא כתוב סיבה, ואילו על עמון ומואב כתוב סיבה, שלא קידמו את בני ישראל בלחם ומים. איש דרכו לקדם, אשה אין דרכה לקדם. נשים לא יוצאות לקדם פני גברים, אז אין טענה עליהן.
שואל מיכאל: ולמה שאשה לא תצא לקדם? אומר לו הקב”ה: תשאל את אברהם אבינו. יורד מיכאל לביתו של אברהם אבינו, שעומד על המלאכים לשרתם, ושואל אותו “ואיה שרה אשתך?” למה שהיא לא תשרת אותנו? עונה לו אברהם: הנה באוהל. אצלנו נשים לא יוצאות לקדם פני גברים. אז זה מה שדרש שמואל הרמתי ופסק: עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואביה.
יוצא שהמלאך מיכאל עשה שליחות אחת. הוא שאל את שרה אמנו איך היא מתנהגת, ונענה שהיא באוהל, היא לא יוצאת לקדם פני גברים, כלומר אפשר להציל את לוט ואת שתי בנותיו. אז מכאן הוא הולך לשליחות שלו.
 
זכינו לשני דברים מהאוהל של אברהם אבינו – קבלת התורה ומגילת רות. גם גבינה וגם קצפת.
כעת נוכל להגיע לגופו של יום.
ידוע לכולם בחג השבועות אין שום סממן. ראה”ש שופר, יום כיפור תענית, סוכות סוכה, 4 מינים, פסח מצות. וחג השבועות הוא כמו שבת רגילה. חוץ מזה שנעורים בלילה בגלל מנהג, ואח”כ ב”ה נרדמים עד סליחות. כי עייפים מהלילה. אז צריך לשים לב שהסיטרא אחרא לא ייקח מאיתנו בעקבות הלילה הזה, שלא יבוא שכרו בהפסדו.
כתוב במדרש על ספר שמואל שחנה נפקדה בילד ששקול כנגד משה ואהרון. ותתפלל חנה על ה’ – תפילתה היתה בחג השבועות, כשאלקנה עלה למשכן שילה, ובחג השבועות נענתה תפילתה שיהיה לה בן שקול כנגד משה ואהרון.
של”ה שני לוחות הברית: כשמוציאים ספר תורה וקוראים קללות בפרשת בחוקותי לפני חג השבועות, זה מפני שבחג השבועות מתפללים על פירות האילן. אבל בחג הפסח נידונים על התבואה, אז למה לא מוציאים ספר תורה?
 
יש ראש השנה בא’ תשרי, בו קובע הקב”ה חיים, פרנסה ובריאות. מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו מי לא בקיצו, מי במים מי באש, מי יישלו ומי יתייסר, מי יעני ומי יעשיר.
ישנו ראש השנה נוסף, ראש השנה הרוחני של האדם. בו הקב”ה דן מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, לגבי חיים רוחניים. הקב”ה קובע מי יעני ומי יעשיר. מי יהיה עשיר בתורה, יזכה לחדש חידושי תורה, יזכה שיהיה לו אור בתורה.
כמה אנשים באים לשיעורים, כשמבחינתם ללכת לשיעור זה מי ימות ולא מי יחיה. יש אנשים שהולכים לשיעור והם חיים. ב-6 בבוקר הולכים לשיעור, ומחכים כל היום לדף היומי שלהם בערב. מסתכלים בשעון כל הזמן, מתי תגיע שעת השיעור סוף סוף. מחכים לחיים.
יש אנשים שהולכים לשיעור כי האשה שולחת אותם. היא לא יודעת למה, אבל היא יודעת דבר אחד, תמיד כשהוא חוזר מהשיעור הוא עירני, כי הוא ישן שעה בשיעור, וחוזר הביתה רענן, אז היא בטוחה שהמאור שבתורה מחזירו למוטב. יש סגולה בתורה.
הם באים ללמוד בלי שום הנאה. התנא האהוב עליהם הוא רבי חנניה בן עקשיא, הם מחכים לו מתחילת השיעור. זה לא רק מבוגרים. דור שהבנים נוטשים את דרך האבות, כמה ילדים חובבי ברזלים, אנשים שלא מוצאים טעם בתורה, יושבים בשיעורים ומסתכלים עליך ולא מבינים מה אתה רוצה מהם. הוא מסוגל 18 שעות לשחק במחשב, בזה יש לו טעם, אבל אין לו טעם בגמרא. כי לא הורדנו עליו מספיק דמעות בחג השבועות, במי יחיה ומי ימות. מי ישלו ומי יתייסר – יש אנשים שמתייסרים בשיעור, ויש אנשים שנמצאים בשלווה, מחכים לשיעור. זה נגזר בחג השבועות.
 
כולנו עוסקים בתיקון ליל שבועות, מגיעים לתפילה, למי יש כוח לבוא ולצעוק: אבינו אב הרחמן רחם עלינו ותן בליבנו בינה להבין להשכיל לשמוע לללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך.
ראש השנה הקב”ה חותך חיים רוחניים ביום זה. מי יפסיד את הלילה הזה, מי יפסיד את התפילה של הבוקר. לשמור את הכוחות לתפילת שחרית, שהקב”ה ובית דינו יושבים ודנים על פירות האילן. הפירות שלנו הם הילדים שלנו. רות נפקדה, הפרי שלה היה שמואל הנביא, כך זכתה חנה בתפילתה.
יזכנו ה’ שכל אחד ואחד יתקבלו תפילותיו ברצון, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן ואמן. 
להאזנה בקובץ אודיו

 

תגיות: , , ,