הרב ברוך רוזנבלום

פרשת השבוע כ"ט חשון תשע"א

 

פרשת השבוע תולדות – ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק.
כל אחד שפותח פרשה זו שואל מיד למה יש ו’ החיבור – ואלה. ואם כתוב ואלה תולדות יצחק בן אברהם, ההמשך הטבעי היה צריך להיות יעקב, עשו. למה אברהם הוליד את יצחק? רבותינו עומדים על כך – רש"י, שפתי חכמים.
אנו בע"ה רוצים להרחיב ב-5 הפסוקים הראשונים שבפרשה, במבט שעומד עליו בעל מחבר ספר חן טוב, רבי טוביה הלוי, מחבורת הגדולים שחיו בצפת, היה בן חבר קרוב של המהרי"ט – רבי יוסף מיטראני, חבר של רבי גדליה קורדוברו – בן הרמ"ק, הוא היה בדורו של האלשיך הקדוש, תלמיד של רבי שלמה סאגיס. ספריו היו ספונים הרבה זמן, ועכשיו יצאה מהדורה מיוחדת בארה"ב. כאן בפרשת תולדות, יש לו מערכה מאוד מעניינת, איתה נפתח את השיעור. סגנון הרעיונות שלו בנוי בסגנון האברבנאל. ספרי האברבנאל בנויים על סדרת שאלות ואח"כ תשובה, וגם באלשיך הקדוש מוצאים זאת. זה סגנון השיעורים שנאמרו באותה תקופה בצפת.
נדבר גם על מה שרש"י, שפתי חכמים והספורנו אומרים ונשלב הכל יחד. אבל הרעיון בכללו נלקח מהספר חן טוב.
 
בראש ובראשונה, הוא שואל למה יש ו’ החיבור "ואלה". רש"י: הכוונה ליעקב ועשו האמורים בפרשה. שפתי חכמים: זה ו’ המחבר למה שנאמר קודם לכן, שלאברהם אבינו נולדו שני ילדים, יצחק וישמעאל, אחד צדיק ואחד רשע, אותו דבר גם אצל יצחק אבינו – גם אצלו התופעה הזו, בן אחד צדיק, יעקב, ואחד שאינו צדיק, עשו.
אברהם הוליד את יצחק – רש"י: הוליד אותו מתי שקראו לו אברהם. לא כאשר נקרא אברם, אלא רק לאחר שהקב"ה קרא לו אברהם. למה זה משנה פה שהקב"ה קרא לו אברהם ורק אח"כ נולד יצחק?
תירוץ נוסף לרש"י: היות וליצני הדור היו אומרים שמאבימלך התעברה שרה, צר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל שאברהם הוליד את יצחק. יש עדות. שפתי חכמים: למה זה נכנס לכאן? אם התורה כותבת שאברהם הוליד את יצחק כדי להגיד שלא מאבימלך נתעברה שרה אלא מאברהם, למה זה חשוב כאן? השאלה מתבקשת לאור התירוץ של השפתי חכמים, שאומר שכל השינוי צורה של יצחק השתנה במשתה שערך אברהם אבינו ביום היגמל את יצחק. אז למה זה מופיע כאן ולא במקום שבו כתוב שאברהם ערך את המשתה?
וגם מה זה משנה מה ליצני הדור אומרים? ואם תאמר שיצחק היה נראה כמו אברהם אבינו, אז ליצני הדור היו מפסיקים לומר? מה הראייה כאן, ולמה התורה בכלל מתייחסת לליצנים? לליצנים לא משנה גם אם הוא דומה 2 טיפות מים לאברהם אבינו, הליצנים ימשיכו להגיד את דברם. מי שרוצה לצחוק צוחק בכל מצב, ולא מעוניין לשמוע אותך בכלל. זה המושג של ליצנות שכותב המסילת ישרים, כמו לאדם יש לו מגן משוח בשמן, וכל חץ שמגיע לשם מחליק, הוא לא שומע אותך בכלל, לא מעוניין לשמוע מה שאתה אומר.
 
ספר חן טוב מביא בשם רבו שלמה סאגיס, שמה שנאמר שאברהם הוליד את יצחק, כי כתוב בבראשית רבה פרשה ס"ג, שלא ניצל אברהם אבינו מכבשן האש אלא בזכות יעקב אבינו. "כה אמר ה’ אל בית יעקב אשר פדה את אברהם". יעקב אבינו פדה את אברהם. היות והתורה הולכת לדבר על יעקב אבינו, שהוא תולדות יצחק בן אברהם, אומרת התורה שאברהם הוליד את יצחק. שאברהם יצא מכבשן האש כדי להביא את יצחק אבינו שיביא את יעקב אבינו, כי לא ניצל אברהם מכבשן האש אלא בזכות יעקב.
כעת הוא מתחיל סדרת שאלות על הפרשה.
 
"ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק. ויהי יצחק בן 40 שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם, אחות לבן הארמי לו לאשה. ויעתר יצחק לה’ לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה’ ותהר רבקה אשתו. ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר אם כן למה זה אנוכי, ותלך לדרוש את ה’. ויאמר ה’ לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו, ולאום מלאום יאמץ, ורב יעבוד צעיר".
שאלה ראשונה – למה נאמר ואלה.
שאלה שנייה – למה קשור לפה שאברהם הוליד את יצחק.
שאלה שלישית – למה התורה צריכה לספר מי האב והאח של רבקה. לכך שהתורה כותבת שאברהם הוליד את יצחק, רש"י אומר תירוצים, רק בגלל שקראו לו אברהם נולד יצחק, רק בגלל שבזכות יעקב ניצל אברהם מכבשן האש, הכל דברים ברורים. אבל מה משנה שאבא של רבקה נקרא בתואל? פרשה קודמת קראנו בתורה את כל הסיפור עם אליעזר עבד אברהם, וכולם יודעים שבתואל הוא אבי רבקה וגדלה בין רשעים, אביה ואחיה רשעים, כל האיזור רשעים, והיא אחת צדיקה בכל האיזור. אם זה מה שרוצים לומר, צריך לכתוב את זה בפרשה קודמת. רבקה צדיקה גדלה אצל רשעים, אבא שלה רשע רצה להרעיל את אליעזר, ואח שלה, לבן הצדיק הזה, החותן יעקב אבינו, נפגוש אותו בשיא המעללים איך התעלל ביעקב אבינו. יודעים מי האנשים ואיפה היתה גרה. רוצים לספר לי שיצחק לקח את רבקה והיא היתה עקרה, אז מה מספרים מי זה אבא ואח שלה?
נגיד שמספרים מי זה אבא שלה, כי לא יפה שמייחסים את יצחק אבינו ולא מייחסים את רבקה, אבל מה שייך פה אח שלה לבן לתוך העניין? אם מזכירים את השושלת המשפחתית, למה לא מביאים גם את אח של יצחק, ישמעאל? ישמעאל לא מופיע. רבקה היא הבת של בתואל ואחות לבן.
 
השאלה הבאה: "ויעתר יצחק לה’ לנוכח אשתו", כולם יודעים שזו רבקה, כי כתוב בפסוק קודם. למה בהמשך כתוב "ויעתר לו ה’ ותהר רבקה אשתו", למה צריך להזכיר עכשיו את שמה? אם רוצים להגיד את שמה, צריך להגיד בפתיחת הפסוק. למה מזכירים את השם בסוף ולא בהתחלה? התשובה שכותבים כולם, שאין מזכירים את השם של החולה כאשר אתה נמצא לידו, והם מתפללים ביחד, כל אחד בזווית אחרת, ורואים אחד את השני, אז הוא לא מזכיר את שמה כשהוא מתפלל עליה. אז למה בהמשך כן מופיע השם?
שאלה נוספת: "אחות לבן הארמי לו לאשה". התיבה "לו" מיותרת. אם הוא לקח אותה לאשה בוודאי שהכוונה לו, מה המיוחד בעניין הזה?
 
שאלה נוספת: "ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר אם כן למה זה אנוכי, ותלך לדרוש את ה’". הבנים מתרוצצים והיא לא יודעת שזה שניים. רש"י מביא שעשו רוצה לצאת ליד בית עבודה זרה, ויעקב רץ לצאת ליד בתי כנסיות ובתי מדרשות. יעקב רץ ועשו רק רצה לצאת. היהודים תמיד רצים, הווה רץ לדבר מצווה. היא לא ידעה מה זה התופעה הזו. ותאמר אם כן למה זה אנוכי? מה זה למה זה אנוכי? כלי יקר: חשבה שאם אחד קופץ לשני מקומות, גם לעבודה זרה וגם לבתי כנסיות, שמא חס וחלילה יש שתי רשויות. והרי בתורה נתקבל מעמד הר סיני, אנוכי ה’ אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני. אז איך יכול להיות שהולך גם לבתי כנסיות וגם לעבודה זרה?
 
הגאון מוילנא בבאורו בקול אליהו: שמעון האמסוני היה דורש כל "אתים" שבתורה. כל "את" זה בא לרבות. כיוון שהגיע ל"את ה’ אלקיך תירא", פירש – איך אפשר לרבות את ה’ אלוקיך – אז כל מה שדרש אינו רלוונטי. עד שדרש רבי עקיבא – לרבות תלמידי חכמים. זה הכוונה בפסוק, כשהיתה רבקה עוברת ליד בית עבודה זרה עשו רוצה לצאת וליד בתי כנסיות יעקב רוצה לצאת, והיא לא ידעה שהם שני עוברים אלא עובר אחד שקופץ לשתי רשויות, שזה ההיפך מהנאמר "אנוכי ה’ אלוקיך", לכן הלכה לדרוש את ה’, איך מסבירים את הפסוק "את ה’ אלקיך תירא". "את" בא לרבות, האם דורשים חס וחלילה שיש שתי רשויות? איך דורשים את ביאור הפסוק.
 
הגרי"ז מבריסק עומד על השאלה "למה זה אנוכי". היא שאלה, אם יש לה בן שהולך לעבוד עבודה זרה, אני לא רוצה להביא אותו לעולם. למה שאביא בן שעובר על אנוכי ה’ אלוקיך. רק אשה יכולה לשאול שאלה כזו, איש שמצווה על פריה ורביה אסור לו לשאול שאלה כזו. חזקיה המלך ראה ברוח הקודש שייצאו לו בנים לא טובים ולא רצה להתחתן. הנביא ישעיהו בן אמוץ אמר לו בדבר ה’ צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה, משום שלא התחתנת. אבל ראיתי ברוח הקודש. מה אתה עושה חשבונות שמים? אתה מצווה להתחתן, ומי שהקב"ה רוצה להביא על ידך זה עסק שלו ולא שלך. אסור לאדם המצווה על פריה ורביה לעשות חשבונות שמים. רבקה שלא מצווה על פריה ורביה יכולה לשאול "למה זה אנוכי", למה אני צריכה להביא בן רשע לעולם.
 
חת"ם סופר: עשו רוצה לצאת לעבודה זרה, כי לא מעניין אותו לשבת ללמוד עם המלאך ברחם אמו. אבל למה יעקב רץ לצאת? הרי הוא יושב ולומד עם המלאך. התשובה, כי הוא לא רצה להיות במחיצתו של רשע, כמו שכתוב במשנה אבות אל תתחבר לרשע. עדיף לא ללמוד עם מלאך מאשר לשהות עם עשו הרשע.
ספר דביר קודש: לימוד ממלאך זה לימוד בלי יגיעה. המלאך מכניס לך כמו אינפוזיה, ואתה לא עושה כלום. לימוד בלי יגיעה לא נקרא לימוד. בבית המדרש לומדים, מתייגעים על התורה, וזה התכלית. זו הסיבה שלא קמים בפני אשה מעוברת (מובא בשם הגאון רבי חיים שמואלביץ). כי לכאורה אם האשה מעוברת בבן זכר שלומד עכשיו מפי מלאך את כל התורה, אז יש כאן תלמיד חכם וצריך לקום בפניו. אבל זו תורה שנקנתה בלי עמל, ולא צריך לקום. כמו שלא קמים בפני דיסק שבו נכנס כל התורה כולה. והעובר שיודע את כל התורה כולה, שמו את זה בתוכו, הוא לא יודע שום דבר. הוא יוצא החוצה ומקבל מכה על הפנים ומרגע זה לא יודע שום דבר.
 
שאלה נוספת: היא לא יודעת שאלו שני ילדים, מבחינתה זה ילד אחד. "ותלך לדרוש את ה’" – הלכה לבית מדרשו של שם. למה לא הלכה ליצחק, בעלה הנביא, יש לה סבא, אברהם אבינו היה עדיין חי. הנצי"ב מתרץ שהיא בכלל לא דיברה עם יצחק אבינו. מהפחד, פעם אחת ראתה אותו שנפל מהשמיים עם הרגליים למעלה והראש למטה, נכנסה לחרדות ולא דיברה איתו אם הוא לא פנה אליה. לא ניכנס לסוגיה למה היא לא הלכה לאברהם. היא הולכת לישיבת שם ועבר. אבל למה? אם אתה רואה עוברים מתרוצצים, לך למיילדות לשאול למה הם קופצים, ולא לרבנים. אולי צריך לעשות העמסת סוכר, בדיקת דם. מה הקשר לרבנים? מה יש לדרוש את ה’?
 
שאלה נוספת: ענו לרבקה שמדובר בשני עוברים, שני גויים בבטנך. זה לא סתם אנשים, אלא יעקב ועשו. וגם הרגיעו אותה, שמדובר כאן ברבי ואנטונינוס, שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים (רש"י). בעתיד יהיה רבי ששייך ליעקב אבינו ואנטונינוס ששייך לעשו, ויהיה להם צנון וחזרת, זה סימן שהם עשירים גדולים. הם קופצים בגלל שיהיה להם שני נכדים גדולים. מה הגדולה והנחמה הגדולה שיש רבי ואנטונינוס?
 
ספר חן טוב מקדים הקדמה, ונרחיב בדבריו כדי להבין מה הוא מתכוון.
בפרשת חיי שרה, בשבוע שעבר, אליעזר עבד אברהם יוצא לדרכו, ואברהם אבינו מזהיר אותו, שיישבע לו שהוא הולך לארצו ומולדתו לקחת אשה לבנו יצחק. שואל אליעזר, ואם האשה לא תרצה ללכת, האשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם? עונה אברהם: לא, הישמר לך פן תשיב את בני. שואל אליעזר, ואם לא תאבה האשה ללכת אחרי, עונה אברהם: וניקית משבועתי. בשום פנים ואופן אינו רוצה לקחת מהעם הכנעני, למרות שלאליעזר יש בת מוכשרת מאוד, שלדעת אליעזר מתאימה מאוד ליצחק אבינו. אתה ארור ואני ברוך, אין ארור מתדבק בברוך. אתה יכול להיות משב"ק, דולה ומשקה מתורת רבו, אבל לא מחותן.
אליעזר מגיע לשם, ומתפלל לקב"ה שיעשה לו נס, והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך. רק גמר להתפלל וכבר רבקה מגיעה, טובת מראה, איש לא ידעה, צדיקה בין כל הרשעים האלה. מבקש ממנה לשתות, ואומרת שתה וגם גמליך אשקה, והכל בסדר, יוצא מן הכלל. הוא מגיע הביתה לאדון בתואל, והאח לבן מתחיל לרוץ, רואה את הנזם והצמידים, ואומר: בוא ברוך ה’, פיניתי את הבית, זרקתי את האלילים, אם יש כמה לירות לא צריך אלוהים. שיילך לחופשה.
הוא מתחיל לדבר, ומספר להם: עבד אברהם אנוכי, וה’ ברך את אדוני מאוד, ויש לו כסף וזהב וצאן ובקר. יש לו בן יחיד והכל שייך לו. אדוני השביעני שאלך לבית אבי למשפחתי, לקחת אשה לבני. ואם לא תרצה ללכת, אני נקי מהשבועה. והנה היא באה ושאלתי אותה מיהי, ונתתי לה צמידים. אם ישכם עושים חסד את אדוני הגידו לי. אם לא, אני הולך הביתה. ענו: מה’ יצא הדבר, הנה רבקה לפניך, קח ולך, ותהיה אשה לבן אדונך.
 
רבקה כנראה התעניינה על משפחת אברהם אבינו, והם יודעים שיש לו עוד ילד, ישמעאל. מה עם הירושה? הוא לא יורש שום דבר? אליעזר אומר שכל הכסף של יצחק. ישמעאל רובה קשת, במדבר, אף אחד לא יודע איפה הוא. הגיע רק להלוויה של אברהם אבינו. הוא מגיע רק לאזכרות. הוא לא צריך כסף, הוא שודד מקצועי.
שואלת רבקה, איך יכול להיות שלאברהם אבינו שפרסם את האלוקים בעולם, יצא לו בן בשם ישמעאל? התשובה, שאברהם לפני שנימול, בקשה ממנו שרה שייקח עוד אשה והיא תיבנה ממנה. אבל הקב"ה הבטיח לאברהם ששרה תלד לו בן. איך שרה תיבנה מהגר, אם ייצא ממנה ישמעאל? ספר חן טוב: היות שאברהם בא מתרח שהיה עובד עבודה זרה, היה בו סיגים, והבן שייצא ממנו יהיה תערובת של סיגים, וגם בבן הבא תהיה תערובת סיגים. מתי נפסקת תופעת הסיגים? שבת קמ"ז: אחרי 3 דורות. לא פסקה זוהמה לא מאברהם ולא מיצחק אלא מיעקב.
רבקה שואלת מה פתאום אברהם התחתן עם הגר, ולמה שהתופעה הזו לא תחזור על עצמה גם פה. אולי יצחק אבינו גם הוא ירצה לקחת אשה נוספת? ואליעזר עונה: הרי הוא שולח אותי לבית אביו, למולדתו, ולמשפחתו. אם הוא רוצה להוציא פסולת, הוא לא צריך אשה ממשפחתו ויכול לקחת מבנות הכנעני, את הבת שלי. הסיבה שהוא שולח אותי לכאן כי הוא רוצה שהילד הבא יהיה ילד טהור. אז רבקה שומעת שהילד הטהור יצא ממנה ויצחק לא מתעתד לקחת אשה נוספת, כי את זו הוא יכול היה לקחת מבנות הכנעני שהוא יושב בקרבו.
 
כך נכנסת רבקה לבית של יצחק אבינו, האוהלה שרה, וממתינה 20 שנה לילד. "ויעתר יצחק לנוכח אשתו כי עקרה היא". שואלת רבקה – האמא שרה, כשלא היו לה ילדים, אמרה לאברהם שייקח אשה, ותיבנה גם היא ממנה. אז למה יצחק אבינו לא לוקח אשה נוספת אם היא עקרה? רש"י: שפחה הוא לא יכול לקחת כי הוא היה קורבן מהר המוריה. אז למה לא לוקח אשה נוספת?
כי הוא לא צריך, כי אברהם היה צריך לקחת את הגר כדי להוציא את הסיגים, קראו לו קודם אברם ושינה את השם, ולפני ששינה את השם היה צריך להוציא את הסיגים, לכן לקח את הגר. ליצחק לא שינו את השם והוא היה מהול מגיל 8 ימים, אז הוא לא צריך לקחת אשה נוספת.
 
ויעתר יצחק לנוכח אשתו. יצחק מבקש מרבש"ע שכל הילדים שיתן לו יהיו מהצדקת הזו. 12 ילדים היו אמורים להיות ליצחק אבינו. שנאמר "ותאמר אם כן למה זה אנוכי". זה גימטריה 12. רבקה בטוחה שאין שום בעיה, ממנה ייצאו רק שני ילדים טובים.
כשהרתה בשעה טובה ומוצלחת, היא עוברת ליד בית עבודה זרה ואחד קופץ, ועוברת ליד בית כנסת ואחד קופץ. היא הולכת לדרוש את ה’: למה זה אנוכי? הביאו אותי ילדה בת 3 מבית אבי, ואמרו לי שהוא לא מתחתן עם בנות כנען, הוא חייב לקחת אשה ממשפחתו כי הוא צריך אשה צדיקה, על טהרת הקודש, כדי להוציא את יעקב אבינו. אז איך יצא ממני עבודה זרה? בשביל עבודה זרה הוא יכול היה לקחת גם אשה מכנען. לכן היא שואלת "למה זה אנוכי", למה צריך אותי בסיפור הזה? אפשר לקחת את הבת של אליעזר כדי להביא ילד שיעבוד עבודה זרה.
היא הלכה לשאול את ה’ כמה שאלות: אני לא מבינה למה לקחו אותי, אבל לקחו אותי, ואתה החלטת שצריך לצאת דרכי בן לעבודה זרה. אבל אשאל למה הם צריכים להיוולד תאומים, למה הם לא יכולים לבוא אחד אחד, ולמה הם צריכים להיות בשליה אחת – שזה דבר שבד"כ אין בתאומים. כאן היו בשליה אחת שני עוברים. זה מה שהיא הלכה לדרוש.
אז זה לא קשור למיילדות, הן לא יסבירו דבר כזה. ותלך לדרוש את ה’. והתשובה שקיבלה – רבי ואנטונינוס. היא סחבה את שניהם ביחד, בשביל הרווח שבעוד כמה שנים יהיו שני אנשים, רבי ואנטונינוס קיסר רומא, והם יהיו חברים טובים, בזכות שעשו ויעקב היו בשליה אחת. למה זה מעניין אותה ומה זה קשור אליה? מה הנחמה ומה חשוב החיבור הזה בין רבי לאנטונינוס?
 
ספר חן טוב אומר רעיון נפלא. נתחיל את הפרשה מהתחלה.
ואלה תולדות יצחק בן אברהם – כמו שבפרשה הקודמת לאברהם היו שני ילדים, אחד צדיק ואחד רשע, כך יהיה גם ליצחק, בן אחד צדיק ובן אחד רשע. למה לאברהם היה בן אחד צדיק ואחד רשע? כי אברהם הוליד את יצחק. היו לו שני שלבים, שבראשון הוא היה ערל וקראו לו אברם, אז הוא הוליד את ישמעאל מהגר, ובשני קראו לו אברהם והיה מהול והוליד את יצחק משרה.
אז אם הסיבה שלאברהם נולדו שניים כי היו שני שלבים, אז למה ליצחק נולדו שניים, אחד צדיק ואחד רשע? יצחק נולד מהול ונקרא בשם יצחק. התשובה: "ויהי יצחק בן 40 שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי, אחות לבן הארמי, לו לאשה". לא בגלל יצחק, אלא בגלל רבקה, שיש לה אב רשע, בתואל, ואח רשע, לבן, והנושא אשה יבדוק באחיה. בגלל שיש לה אח רשע יצא עשו. לא בגלל יצחק, כי יצחק נולד מהול ובלי שינוי שם, ולא צריכים לבוא לו ילדים כאלה. אבל לרבקה יש אח בשם לבן, ואב בשם בתואל.
משרה לא יצא ישמעאל. כי לשרה היה אב בשם הרן שהיה הראשון שמסר נפשו על קידוש ה’, ואח בשם לוט, שהיה מוכן למות בשביל הכנסת אורחים, ובתו מתה בשביל שנתנה כסף לעני. הנושא אשה יבדוק באחיה. תראה לבן היה חומד ממון. איך יצא מרבקה עשו, אם יצחק היה מהול ונקרא מלכתחילה יצחק? כי היא היתה "אחות לבן הארמי לו לאשה". כי יש כאן שני שלבים, גם אשתו וגם החלק של לבן אחי אשתו.
 
יצחק התפלל לקב"ה, שכל הילדים שייתן לו יהיו מהצדקת הזו. ואז בטוח שהם יהיו טובים. וייעתר לו ה’, ותהר רבקה, אשתו. התורה מחלקת לשניים (רבקה, אשתו) כי בן שקוראים לו יעקב היא ילדה כי היתה אשתו של יצחק, שהוא מהול ונקרא יצחק מהתחלה. אבל בגלל שהיא רבקה, ויש לה אח בשם לבן, נולד גם בן שקוראים לו עשו.
ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותלך לדרוש את ה’. למה זה אנוכי, למה לקחו אותי מארצי וממולדתי כדי להביא בן לעבודה זרה? למה יש שני עוברים בלידה אחת בשליה אחת. ויאמר ה’ לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו, ולאום מלאום יאמץ, ורב יעבוד צעיר. מה כתוב כאן? אותו רעיון כתוב בספר חן טוב, וגם באר"י הקדוש וגם בזוהר בפרשת יתרו, וגם בחיד"א בחומת אנ"ך.
 
נקדים הקדמה: כתוב בחז"ל שמן הישמעאלים אין גרים. אין גרים מישמעאל. זוהר: לפי שנולד מאברהם אבינו לפני שמל את עצמו, וישמעאל שנולד מטומאת העורלה אין בו קדושה ולא תמצא בו גרים. האדמו"ר הזקן בעל התניא: ולא תמצא גרים מאומה הישמעאלית כי אם בדרך מקרה פעם בשמיטה, מפני שיצאו מאברהם לפני שמל את עצמו.
ספר מאיר דרך מסביר גמרא במס’ סוכה דף נ"ב ע"ב: 4 דברים הקב"ה מתחרט שברא, ובינהם למה ברא ישמעאלים. אבל צריך את ישמעאל, כי הוא שייך ל-70 אומות. הקב"ה רצה 70 אומות, ופיזר את ישראל בין האומות, כדי להביא גרים מאומות העולם, וכל מידה מאומות העולם להכפיף לקדושה. לכן רות המואביה ממנה יצא דוד המלך, כי צריך את המידה של החוצפה שיש במואב, כדי לתת לדוד המלך (מהר"ל). אבל אם אין גרים מהישמעאלים, והרי אומות העולם נבראו על מנת שיתגיירו, לכן הקב"ה מתחרט, כי בשביל מה נבראו.
 
יש גר אחד ישמעאלי. בספר דברי הימים א’ פרק ב’ פס’ י"ז הוא מופיע בשם יתרא הישמעאלי. בספר שמואל ב’ פרק י"ז, הוא נקרא יתרא הישראלי. הוא היה ישמעאלי שהתגייר. והוא חתן אצל ישי אבי דוד, הוא גיס של דוד המלך. בזכותו ניצל דוד המלך. יבמות דף ע"ז: הוא זה שנלחם כנגד אלו שאמרו שעדיין לא התירו עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואביה, הוא נלחם שכך נפסק בבית דינו.
רבי חיים קנייבסקי שואל, אם חז"ל אומרים שאין גרים מישמעאל, איך יש יתרא הישמעאלי שהפך ליתרא הישראלי? אולי מעטים מאוד היו, אבל בד"כ אין גרים. זה גם לשון בעל התניא. אולי אחד בשבע שנים יתגייר.
זוהר בפרשת יתרו דף קל"ט: כל הגרים שישנם כולם צאצאי אדום. עובדיה הנביא היה גר אדומי. בפרשת וישלח נקרא בהפטרה את כל ספר עובדיה. (ביום כיפור קוראים כל ספר יונה ובפרשת ישלח קוראים כל ספר עובדיה). רבי מאיר היה צאצא של נירון קיסר. רבי עקיבא היה נכד של סיסרא. בני המן למדו תורה בבני ברק (מס’ מגילה). שמעיה ואבטליון, אונקלוס הגר. זוהר פרשת יתרו: אנטונינוס יצא מקליפה ונשמרת הקליפה לבדה מעורבת עם קצת פרי, משם יצא קטיעא בר שלום (מס’ עבודה זרה). הקסטור של חנינא בן תרדיון. כל אלה צאצאים של אדום.
 
לכן אמרו לרבקה ששאלה למה ילדה אותם בלידה אחת בשליה אחת – כי אם היתה יולדת אותם אחד אחד, לא היתה תופעה של גרים מאדום. הגרים שבאים מאדום זה בגלל שישבו שניהם בשליה אחת, ובכפיפה אחת עם יעקב אבינו ינק עשו את הקדושה, שהביאה את כל הגרים האלו לעם ישראל. כי כל הצאצאים שייצאו, כל הגרים שייכים לאדום.
 
לאחר הקדמה זו בספר חן טוב, נרצה להמשיך לכיוון אחר.
בתוספות, מס’ עבודה זרה דף י’, כתוב על הקשר בין רבי לאנטונינוס. רבי היה גר בציפורי ואנטונינוס יש מחלוקת אם היה גר בארמון בטבריה או בקיסריה. מס’ עבודה זרה: היתה מנהרה שיוצאת מארמון אנטונינוס לבית רבי. תלוי איפה היה גר, אם בקיסריה, זה רחוק, ואם טבריה זה יותר קרוב. בן יהוידע: היה גר בקיסריה, שנקראה רומא הישראלית. כל יום היה מגיע אנטונינוס לרבי, ללמוד איתו. מביא איתו שני עבדים, הורג אחד בכניסה לבית והשני בחזור. איך מותר לעשות זאת, גם לבן נוח אסור להרוג. התירוץ, הם היו אלו שהתחייבו למלכות בגלל מרידה, וממילא מותר להוציאם להורג.
הוא התנה תנאי עם רבי שאף אחד לא יהיה נוכח בשעה שבא לבקרו. יום אחד הגיע רב חנינא בר חמא, אז הוא שאל מה הוא עושה כאן, הרי התנאי שלא יהיה אף אחד, ורבי אמר לו שהוא לא בן אדם, הוא מלאך. ואז הם יצאו החוצה, והוא החיה מת. אמר אנטונינוס לרבי, קטנים שבכם מחיים מתים.
מס’ עבודה זרה מספרת איך כל ענייני המלכות היו נחתכים עפ"י רבי. הוא יעץ לו איך הבן שלו ייבחר בטבריה ואיך לחנך את בתו שירדה מהדרך. את כל העצות למלכות הוא נתן רק באמצעות רמזים – הוציא צנון מהערוגה, שלח לו חסה – כי לא רצה לדבר, כי פחד שמא המלאך הממונה על רומא ישמע את השיחה.
 
מה הקשר בין רבי לבין אנטונינוס? לפני שניכנס לנושא זה, נעמוד על הדבר המיוחד שברבנו הקדוש. הוא היה נשיא ישראל, קראו לו רבי יהודה הנשיא. הוא היה בנו של רבי שמעון בן גמליאל. הוא כתב את המשנה.
כתובות י"ג: אחרי שהסתלק לבית עולמו, היה חוזר כל ליל שבת הביתה, ועושה קידוש לבני משפחתו. היה מגיע לבוש בבגדי שבת, לא בתכריכים. איך מת יכול להוציא ידי חובה זה לשיעור הלכה. כאשר הדבר נודע, הוא הפסיק לבוא כדי שלא יגידו שהוא צדיק יותר מאחרים, שלהם לא נותנים לבוא.
רבי חי בציפורי 17 שנה. הוא אמר על עצמו – קויים בי ויחי יעקב בארץ מצרים 17 שנה. הוא מחובר ליעקב אבינו.
כתוב במס’ עבודה זרה, שרבנו הקדוש היה היועץ של אנטונינוס, ואנטונינוס היה משרת את רבי. היה שוכב על הרצפה ואומר לרבי שיעלה עליו ויעלה למיטה. אמר רבי: אתה מלך ואני אדרוך עליך? ענה אנטונינוס: הלוואי שאזכה להיות שטיח תחתיך בעוה"ב.
ספר תורת חיים: במקום שאנטונינוס שירת את רבי, קויימה ההבטחה של שם בדבר ה’ – ורב יעבוד צעיר. לא מצאנו בשום מקום שעשו היה עבד של יעקב אבינו, חוץ מרבי ואנטונינוס. למה הכל קרה ברבי ואנטונינוס, מה המיוחד אצלם?
 
תוספות מס’ עבודה זרה דף י’ ע"ב (בספר מנורת המאור מובא בהרחבה רבה): בשעה שנולד רבי בביתו של רבי שמעון בן גמליאל, היתה גזירה שלא ימולו את הילדים. אביו של רבי סירב לקיים הגזירה, הלך ומל את בנו וקרא לו יהודה. אמר הקיסר ששלט במקום מטעם המלכות: מלתם נגד גזירת המלך, אוציא אתכם להורג. ענה לו: מה אעשה, כך ציוונו הבורא יתברך. אמר השר, כבוד יש לי אליך, שאתה ראש לאומתך, אבל יש גזירה של המלך ברומא, אשלח אותך למלך ומה שהוא יחליט ייעשה בך.
אשתו הלכה עם הילד לרומא והתאכסנה בבית ההארחה של ההורים של אנטונינוס. שאלה אמו של אנטונינוס למה היא סוחבת ילד, וענתה שהיתה גזירה לא למול, ומלו את הילד, ומחר יש פגישה עם המלך. הציעה אמו של אנטונינוס שתיקח את הילד שלה, ותראה למלך שהוא לא מהול. כך היה. בלילה היניקה אמא של רבי את אנטונינוס וטיפלה בו, ולמחרת בבוקר הלכה למלך, והשר הממונה אמר שהיא עברה על גזירתו. המלך הורה לבדוק, וגילו שהוא לא מהול. כעס המלך על השר שטען שהוא מהול, והנה הילד לא מהול. גדולים שישבו לפני הקיסר העידו שבנה של האשה הזו מהול, כי הם היו שם וראו את הברית. ענה המלך: אלוקיהם של אלה קרוב הוא אליהם. כיוון שקוראים אליו מיד עונה אותם. מיד צווה להרוג את השר וביטל את הגזירה, ושלח את האשה והתינוק לשלום.
כיוון שחזרו לביתו של אנטונינוס, אמרה אמו: היות שנעשה לך נס ע"י בני, יהיו שושבינים לעולם. הם יהיו מחוברים. זה החיבור שנוצר בין רבי לאנטונינוס.
 
לרבי נתן שפירא, בעל ספר מגלה עמוקות, יש ספר על פרשת ואתחנן, ובו 252 פירושים על המילה "אעברה נא" שביקש משה רבנו. 252 זה לא הרבה פירושים. יום אחד פגש רבי חיים מוולוז’ין את הגאון מוילנא וראה שפניו נפולות, כי הלילה גילו לו בחלום 2260 פירושים במילה "עלו זה בנגב". והוא חיפש בעצמו ומצא רק 2. קם מהשינה, וניסה לשחזר את הפירושים והכל נמחק ברגע. כי הגאון מוילנא פוסק להלכה שאסור להרהר בדברי תורה קודם ברכת התורה (להלכה אנו פוסקים שאסור לדבר בדברי תורה).
מגלה עמוקות, אופן הפ"ג: התפלל משה במילה "אעברה נא" על רבנו הקדוש. משה נחשב אבי התורה שבכתב, ורבי נחשב אבי התורה שבע"פ, הוא מחבר המשנה. לכן משה רבנו התפלל עליו, יש ביניהם חיבור.
רבנו הקדוש פתח את המשנה הראשונה במסכת ברכות ברבי אליעזר, כדי לתת כבוד למשה רבנו, אשר ביקש שיהיה זה מיוצאי חלציו.
התפלל משה על דורו של רבנו הקדוש, שגזרו עליו שמד, ושלא ימולו את בניהם. באותו זמן נולד רבי ומלו אותו, וגזר הקיסר שיביאו אותו, ונעשה נס שאמו של אנטונינוס נתנה בנה בחיק אמו של רבי, ומצאו הקיסר ערל ופטרו לשלום. וזה התפלל משה "אעברה נא", ראשי תיבות אנטונינוס ערל ברית רבנו הקדוש.
לכן נקרא רבי יהודה רבנו הקדוש. מס’ שבת: בגלל שלא הוריד ידיו למטה. כאן יש סיבה אחרת: לפי שאנטונינוס הוא גלגולו של עשו, ורבי יהודה הנשיא גלגולו של יעקב. והיות ויעקב תיקן ברכת "אתה קדוש" (אברהם אבינו תיקן מגן אברהם, יצחק אבינו שיצא מהעקידה וחזר לחיים, בירך ברכת מחייה המתים). יעקב אבינו נקרא בשם קדוש, שנאמר ואתה קדוש יושב קהילות ישראל, לכן נקרא רבנו הקדוש בשם קדוש, כי הוא גלגולו של יעקב שתיקן ואתה קדוש. לכן נקרא רבי יהודה הנשיא, ר"ת ניצוצו (או נשמתו) של יעקב אבינו.
 
יסוד אחד קשור אלינו. בן יהוידע מס’ עבודה זרה: אנטונינוס הוא הטוב שבעשו, ורבנו היה ניצוץ של יעקב אבינו. וכל שימושו של אנטונינוס אצל רבי, לתקן אשר עיוות עם יעקב אבינו. ולכן היה משמש לו. ולכן גם קיבל ממנו רבנו הקדוש, למרות שאמר לו שלא מתאים שיזלזל במלך, אע"פ שבדיני שמים כך ראוי להיות, כדי לתקן לו. ואנטונינוס השיב לו – בזה שאהיה תחתיך, אתקן מה שעשיתי בתור עשו.
אנטונינוס ידע סוד זה מרבנו הקדוש בעצמו, ולכן נאמר לרבקה ורב יעבוד צעיר, כי באמת בא בגלגול זה לשמש אותו, ולכן נקרא רבי, בגלל "רב יעבוד צעיר", כי הוא החלק הטוב של עשו.
ובזה יובן מה שאמר עשו ליעקב: "ניסעה ונלכה ונלכה לנגדך". רצה לומר לו: ניסעה מהעולם הזה ונלכה לגלגול שני, ואז אבוא לתקן את זה. וזה שאמר לו: "אציגה נא עמך מן העם אשר אתי" – נא ר"ת נפש אנטונינוס.
 
רבי הוא גלגולו של יעקב אבינו. רבנו הקדוש פותח את המשנה באבות: "מאימתי קוראים את שמע בערבית". מה זה קשור? רבנו הקדוש חיבר 6 סדרי משנה: זמ"ן נק"ט – זרעים, מועד, נשים, נזיקים, קודשים, טהרות. זה הסדר. סדר זרעים יש לו סדר, מתחילים בהתחלה מסכת פאה. מה שייך סדר זרעים עם מסכת ברכות? אם הסדר הראשון הוא סדר זרעים, למה פותחים ב"מאימתי קוראים את שמע בערבית"?
כל מפרשי מסכת ברכות שואלים שאלה זו. רמב"ם: האדם לא יכול להתקיים בלי אוכל. לכן דבר ראשון פותחים בסדר זרעים, בשביל האוכל. אז למה פותחים בברכות? כי אי אפשר לאכול בלי לברך. אם כך, אז צריך לפתוח במסכת ברכות בפרק שישי, שמתחיל ב"כיצד מברכים". כי חייבים לברך לפני שאוכלים. אז למה פותחים ב"אימתי"? תירוץ הרמב"ם: היות וקריאת שמע התחייבנו מדאורייתא בוקר וערב, בשכבך ובקומך, ויש ברכות לפניה ולאחריה. יש הרבה תירוצים.
בספרו הבן יהוידע, כותב רבי יוסף חיים תירוץ נפלא: נראה לי טעם דפתח במצוות קריאת שמע תחילה, דאיתא במדרש בראשית רבא פרשת ויחי, פרשה צ"ח: אבא אומר, מכאן זכו ישראל לקריאת שמע. בשעה שנפטר יעקב אבינו מן העולם, קרא לכל ילדיו ואמר להם: שמעו אל אביכם שבשמיים. שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה? אמרו לו שמע ישראל אבינו. כשם שאין בלבבך מחלוקת על הקב"ה, כך אין בלבבנו אלא ה’ אלוקינו ה’ אחד. מיד פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. הוא הדבר שישראל משכימים ומעריבים בכל יום, ואומרים שמע ישראל, אבינו ממערת המכפלה, אותו הדבר שציוויתנו עדיין נוהג בנו, ה’ אלקינו ה’ אחד.
נמצא שקריאת שמע זכינו מכוח יעקב אבינו עליו השלום. ואליו אומרים, שמע ישראל אבינו, כי ה’ אלוקינו ה’ אחד. והנה ידוע כי רבנו הקדוש הוא ניצוצו של יעקב אבינו. קוראים לו יהודה הנשיא, כי נשיא ר"ת נשמתו של יעקב אבינו. בזה מובן למה פתח רבנו הקדוש במצוות קריאת שמע תחילה.
ספר פתח עיניים להגאון חיד"א (רבי דוד אזולאי): יען היה רבי ניצוץ יעקב אבינו, לכן פתח בקריאת שמע של ערבית, כי יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, שנאמר ויפגע במקום ההוא, אין פגיעה אלא תפילה. לכן פתח בערבית. כעת אנו מבינים – רבי הקדוש הוא ניצוץ של יעקב אבינו, ופותח בקריאת שמע כדי לתת כבוד ליעקב אבינו.
 
ספר אור גדליה של הגאון רבי גדליה שור, פרשת ויחי: התנא היחיד שמסופר עליו שבא לעשות קידוש בליל שבת הוא רבנו הקדוש. למה? כי הוא יעקב אבינו, עליו אומרת הגמרא במס’ תענית דף ה’, שיעקב אבינו לא מת. אם הוא ההמשך של יעקב אבינו, אז ההוכחה לכך שיעקב אבינו לא מת, שבא רבי לעשות קידוש כל שבת.
ויחי יעקב בארץ מצרים 17 שנה, לכן אומר רבי שהוא גר 17 שנה בציפורי. כי הוא ההמשך של יעקב. כיוון שחי שם יעקב 17 שנה והכין את עם ישראל לגלות, ומרגע שנפטר יעקב והסתלק יוסף החל השעבוד – כך רבי הקדוש הוא ההמשך של יעקב אבינו שיסד לנו את 6 סדרי המשנה, שנתנו לנו כוח לצאת לגלות. במחשכים הושיבני – זה תלמוד בבלי. איך יצאנו לגלות? עם התלמוד, עם המשניות.
 
למה רבי חיבר את המשנה? בפרשת השבוע הבא נקרא "ויקץ יעקב משנתו". אל תקרי משנתו אלא ממשנתו. הוא למד משניות. אז רבי, הניצוץ, שלו לומד 6 סדרי משנה. מנין שלמד משניות? כתוב שלימד את יוסף הצדיק, כי בן זקונים הוא לו. ר"ת זקונים זרעים, קדשים, כל המשניות. אז מייסד המשנה הוא יעקב אבינו, ולכן רבנו הקדוש הממשיך שלו כתב את המשנה, ולכן הוא היחיד שהגיע לעשות קידוש כדי להוכיח שיעקב אבינו לא מת.
 
מגילה י"א: ואף בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי איתם. שהעמדתי להם את רבי וחכמי הדורות. באמצעות 6 סדרי משנה הכין אותנו רבי שלא נבוא למצב של כליה. זה שהקב"ה לא מכלה אותנו, זה ע"י שאנו עוסקים בתורת המשנה. רבי הכין אותנו לגלות שאנו נמצאים בה, הגלות האחרונה, ללמד אותנו שיעקב אבינו שלא מת.
עם ישראל יחיה בע"ה, יעבור את הגלות הקשה של אדום, ויהיה רצון שנזכה בקרוב לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
 

תגיות: , , ,