הרב ברוך רוזנבלום

פרשת השבוע י”ז שבט תשע”א

 

פרשת יתרו היא הפרשה העוסקת במעמד הר סיני, בקבלת התורה. הפרשה פותחת בעצה שנתן יתרו. בפרק י”ט עוסקת התורה במעמד הר סיני.
בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני… ויחן שם ישראל נגד ההר. האור החיים הקדוש שואל: היה צריך להתחיל מ”ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני”, קודם צריך לספר מאיפה יצאו ולאן באו, ורק אח”כ את התאריך. אבל התורה מתחילה מ”בחודש השלישי”.
כותב האור החיים הקדוש – ואולי שהוא על דרך אומרם האהבה מקלקלת את השורה. מצאנו גם בעקדה שאברהם אבינו הכין את החמור לפני שיצא הדרך, אומרים חז”ל האהבה מקלקלת את השורה. אותו דבר, בהגיע בני ישראל להר סיני, שזה יום המקווה לבורא, לתורה ולעולם ולעליונים ולתחתונים שיושבים ומצפים מיום הבריאה מתי יגיעו בני ישראל להר סיני, לא עצרו כוח לספר לפי הסדר. כולם מחכים ליום הזה, ה-6 בסיון – אם יקבלו את התורה טוב, ואם לא הקב”ה מחזיר את העולם לתוהו ובוהו. הגיע חשוק ונחשק לחושק וחשוק, ושמחו בו שמים וארץ. כי זה תכלית בריאתם. אהבה מקלקלת את השורה, כי כל העולם חיכה לרגע זה.
לכן קודם סיפרה התורה על היום, ואח”כ על התחנות בדרך.
למה הקב”ה משך עד ו’ בסיון ולא זירז את מתן תורה? למה הלכו 49 יום עד שהגיעו להר סיני? הרי אומר האור החיים הקדוש, שבשעה שהקב”ה רצה לזרז את נישואי יצחק לרבקה, קפצה הדרך לאליעזר. ומכל שכן וקל וחומר לחתונה זו, שתקפוץ הארץ וגם השמים יצטרפו. אז למה זה נמשך 49 ימים? כי היו צריכים להיטהר מ-מ”ט שערי טומאה, לכן משך את הדרך 49 יום. עד כאן דברי האור החיים הקדוש.
 
הייתי רוצה לעסוק היום בנושא של קולות וברקים וענן כבד. בכל מה שנעשה מסביב למעמד הר סיני, כל מיני תופעות שהיו פעם אחת בבריאה ולא יהיו שוב.
וקודם לכן נעמוד על רעיון נפלא בדברי רבנו בחיי בפרשה: ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים… מה כתוב כאן? אם הכוונה לרעמים, היה צריך להיות ויהי ברקים וקולות. אז מה זה הקולות האלה? מה שמעו?
אומר רבנו בחיי (וגם השפתי כהן מגורי האר”י כותב אותו דבר, רק בכיוון ההפוך): אין זה קולות וברקים שבאים ביום גשום, אלא קולות המלאכים שאמרו את שירת הבוקר של הקב”ה. הקב”ה פתח את מאמר הר סיני בפתיחת אזני ישראל לשמיעת שירת המלאכים. עם ישראל שמע לראשונה את שירת המלאכים. בשפתי כהן כתוב: שמעו את יללת המלאכים, שהיו המלאכים מייללים ומייבבים על סילוק התורה מהם. לכן כתוב ויהי ביום השלישי – ויהי לשון צער. זה הצער שהיה למלאכי השרת, שלקחו מהם את התורה ועתידים ליתנה לעם ישראל. הקב”ה השמיע את קול יללתם לעם ישראל, כדי להראות לבני האדם שהמלאכים מייללים שלוקחים מהם את התורה, וזה מייקר את חשיבותה בעיני העם.
רבנו בחיי כותב לא כך: המלאכים שרים שירת הבוקר, יש פסוק על זה בספר איוב, “ברון יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלוקים” (בני עדות המזרח שרים את זה בבקשות). זה שירת המלאכים, כשמסיימים הכוכבים להאיר בלילה הם מריעים יחד בבוקר עם המלאכים. פתח הקב”ה את אזניהם של ישראל והם שמעו שירה.
שאלתי את עצמי – יש גמרא במסכת סנהדרין דף צ”ה: היתה מלחמה שבא סנחריב מלך אשור לנהל נגד ירושלים. חז”ל מנו שם עשרות מליוני חיילים ביחד עם מחנה אשור. כשחצו את הירדן בכניסה לארץ ישראל, החיילים הראשונים עברו את הירדן בשחיה. השנייה כבר הלכו, כי הגיעו המים עד אמצע הגוף. כל אלו ששחו הוציאו מים מהירדן. והאחרונים גררו איתם רק חול מהירדן. כלומר ייבשו את הירדן כשעברו בו.
מליוני חיילים צרים על ירושלים, וסנחריב רואה את העיר ואומר שכל אחד מהחיילים מחר בבוקר ייתן יריקה פנימה, והעיר תטבע. חזקיה המלך אמר לקב”ה שהוא הולך לישון, והקב”ה יילחם. הקב”ה שלח מלאך, ובבוקר כל החיילים היו פגרים מתים. איך הם מתו? המלאך פתח את אזניהם שישמעו את שירת המלאכים של הבוקר, וכיוון שכך מתו.
בשעה שהמצרים טבעו בים, אמר הקב”ה למלאכים: מעשי ידי טובעים בים ואתם רוצים לומר שירה? כי המלאכים אמרו שלא צריך להטביע אותם בים, אפשר לפתוח את אזניהם וישמעו את שירת המלאכים וימותו. אבל הקב”ה אמר שהוא לא ישמיע להם בשירת מלאכים, אם מעשי ידיו טובעים בים. יטבעו גם הם. אלו דברי הרב רבי העשיל. אז איך יכול להיות שבני ישראל יכלו לקלוט את הקולות של שירת המלאכים?
 
מצאתי מרגלית נפלאה בספר אור גדליה בפרשת בשלח. במאמרו הוא פותח אשנב להבין כיצד היה עם ישראל במצבו במעמד הר סיני. על הפסוק – ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף, אומרים חז”ל במכילתא: לא נכון הסדר של הפסוק, קודם היה ים סוף ואח”כ היה המדבר. צריך לכתוב ויסב את העם דרך ים סוף המדבר. רבי אליעזר אומר שמה שכתוב בפסוק זה דרך לייגע את עם ישראל במדבר, והמדבר כדי לצרף אותם. ים סוף כדי להעמידם בניסיון. כלומר עם ישראל עבר תהליך זיכוך בעינויים. רבי יהושע אומר: דרך – תורה, המדבר – הכוונה למן, ים סוף – כדי לעשות להם ניסים ונפלאות.
מה המחלוקת? מבאר הגאון רבי גדליה שור בספרו אור גדליה: המחלוקת היא כיצד התרומם עם ישראל – ע”י ייסורים ועינויים או ע”י רוממות? המחלוקת היא בין סור מרע לעשה טוב.
רבי אליעזר אומר שעם ישראל היה שקוע במ”ט שערי טומאה, וצריך לעבור 49 יום כדי לצאת משם, לכן רק ביום החמישים הגיע לטהרתו. כשמשה שאל באיזה זכות ייצאו בני ישראל במצרים, ענה הקב”ה: תעבדון את האלוקים על ההר – בסוף נ’ ימים.
שיטתו של רבי יהושע – עשה טוב. רמב”ם: עם ישראל עבר את ים סוף וקיבל את היכולת לאכול מן – זיו שכינה שנתגשם, אוכל של מלאכי השרת. איך יכול בן תמותה לאכול לחם אבירים? כשעברו את ים סוף וכל אחד ראה את השכינה (זה א-לי ואנווהו), זה נתן להם הכוח לאכול זיו שכינה שנתגשם. אכילת המן נתנה להם היכולת לעמוד במעמד הר סיני. למה? כותב האור גדליה יסוד נפלא בדברי הגמרא במסכת יומא: מה פירוש לחם אבירים אכל איש? רבי עקיבא אמר: לחם שמלאכי השרת אוכלים. לחם שנבלע באיברים. זה לא היה אוכל רגיל, מלאכים אמנם לא אוכלים, אבל הכוונה למזון רוחני שמזין מלאכים מבחינה רוחנית.
לשיטת רבי אליעזר ורבי ישמעאל, מי שאוכל מן אין לו יציאות. קצנו בלחם הקלוקל – אמרו ישראל שעתיד המן להתפוצץ במעינו. כי המן היה מגיד עוונותיו של ישראל. אם אדם חטא לא היה לו מן ליד הדלת. זה מה שכתוב: ויענך, וירעיבך ויאכילך את המן. איך יכול להיות עינויים במן, אם היו בו כל הטעמים? כי אם אדם חטא ולא הספיק לעשות תשובה, הוא ידע שבבוקר אין מן ליד הדלת. אשתו תבוא לקחת אוכל ותדע שהוא חטא. אז הוא נאלץ להגיד לה שהיום עושים תענית חלום, כדי שהיא לא תפתח את הדלת. לכן בגלל התעניות הללו קצה נפשם בלחם הקלוקל. זה לא אוכל רגיל, זה אוכל שמלאכי השרת אוכלים אותו.
האלשיך הקדוש: ברגע שאדם אוכל המאכלים משפיעים על נפשו. לא רק המעיים מרגישים. מאז שהקב”ה קשר את הגוף והנשמה ביחד, מאכלות אסורות משפיעות על הנשמה. אסור לתת למינקת גויה להיניק תינוק יהודי, כי היא נותנת בחלב את תמצית דמה, כל הנבלות וטריפות שאכלה.
שאלו את הרב שך איזה מצווה ראשונה שייקח על עצמו בעל תשובה? אמר קודם כל מאכלות אסורות, כדי לנקות לו את המוח.
אוכל גשמי הולך בסדר של כלם – כבד, לב מוח. אוכל רוחני בסדר של מלך – מוח לב כבד. המן הגיע בזכות משה, כי הוא היה מנותק מחיי העולם הזה. משה איש האלוקים – מחציו ומטה איש, מחציו ומעלה אלוקים.
 
גמרא: האדם נמשל ב-3 דברים למלאך, וב-3 דברים לבהמה. דעת כמלאכים, הולך בקומה זקופה כמלאכים ומדבר בלשון הקודש. 3 כבהמה – אוכלים ושותים, פרים ורבים ומוציאים רעי כבהמה.
כשהקב”ה רצה להכין אותנו למעמד הר סיני, בט”ו בחודש אייר, כשפסקה החררה שהוציאו ממצרים (נגמר האוכל), החל הקב”ה להוריד מן. כשאוכלים מן כבר לא אוכלים מאכל בני אדם, אז לא אוכלים ושותים כבהמה. כי זה אוכל של מלאכי השרת. מי שאכל מן, גם לא מוציא רעי כבהמה. 3 ימים לפני מעמד הר סיני אמר הקב”ה אל תגשו אל אשה, אז הם גם לא פרים ורבים כבהמה. במעמד הר סיני לא היו 3 דברים שאדם דומה לבהמה. אז ב-6 דברים הם היו דומים למלאכי השרת.
אז הקב”ה פותח את מעמד הר סיני בקולות, בשירת מלאכי השרת. מי שלא יכול לשמוע, זה מי שב-3 כבהמה וב-3 כמלאכים. אבל מי שהוא ב-6 כמלאכים, יכול לשמוע שירת מלאכים.
 
מהקולות הייתי רוצה לעבור לנושא העשן.
היה פחד נורא במעמד הר סיני בעם ישראל. וקול שופר חזק מאוד, ויחרד כל העם אשר במחנה. הקב”ה בא אל העם בערפל, וכל העולם רעד מפחד. הגמרא במסכת זבחים אומרת שכל המלכים רצו לבלעם לשאול מה קורה. הרמב”ן בפרשת יתרו כותב, שבשעה שהקב”ה ירד על הר סיני, רעד כל העולם. בלשון הרמב”ן – זלזלה – בערבית זה רעידת אדמה. העולם רעד. הרים רקדו כאילים, גבעות כבני צאן.
אני לא יודע מה זה רעידת אדמה, אבל אני יודע מה זה רעידת מטוס. ישמור האלוקים מרעידת מטוס, שהמטוס רוקד 40 דקות, והטייס והדיילים כולם יושבים חגורים, כי המטוס נכנס לסופת ברקים או רעמים. רעידת אדמה בוודאי יותר גרוע מזה. בשביל מה הקב”ה הרקיד והרעיד את כל העולם?
בספר דברי אליהו (של הרב חיים ירמיהו לנצברג, ראש ישיבה בארה”ב) – למה הקב”ה עשה את העשן והברקים וקול השופר? הרי כאשר הקב”ה מגיע יש קול דממה דקה. הפעם הראשונה שהקב”ה ירד בעשן זה המקום הזה. בשום מקום שיש השראת שכינה, שהשכינה יורדת, אין עשן.
יש גמרא במסכת בבא בתרא, שאומרת שהקב”ה עתיד לעשות לכל צדיק וצדיק 7 חופות. הגמרא מביאה פסוק בספר ישעיהו שמלמד שלכל אחד עושה הקב”ה חופה לפי כבודו. למה עשן וחופה? עשן עושה ריח רע ומסמא את העיניים, למה עשן? כי העשן הזה הוא עונש. רבי חנינא: כל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה, מתמלאות עיניו עשן לעוה”ב. אז למה הקב”ה עושה מעמד הר סיני עם עשן?
משנה: 10 ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש. בין הניסים: מעולם לא כיבו גשמים אש של עצי המערכה, ועשן המערכה, אפילו באות כל רוחות שבעולם, אינן מזיזות אותו ממקומו. הוא עולה למעלה באופן ישיר. אז איך יכול להיות שיש עשן? במקום שהקב”ה נמצא אין עשן. 5 דברים נאמרו באש המערכה, וביניהם – אינה מעלה עשן.
אבל אמרנו שהיה עשן שרוחות העולם לא מזיזות אותו ממקומו? כי באש של הקב”ה אין מושג של עשן. אבל באש שנתנו בני אהרון יש עשן. זה לא קשור להשראת השכינה. במקום של השראת השכינה אין עשן.
כשרבי יוחנן בן זכאי שמע את התורה מרבי אלעזר בן ערך, ירדה אש מהשמים (לא כתוב עשן). בשעה שבן עזאי דרש את התורה היה אש מסביבו. לא היה עשן. במקום של השראת השכינה אין עשן. אז מה זה המושג של עשן?
 
ספר דברי ירמיהו אומר יסוד נפלא. דומה שהוא מדבר על תקופה שלאחר השואה. התורה מזהירה אותנו פן נשכח את הדברים שראו עינינו. כותב פרקי דרבי אליעזר: כל נשמות ישראל היו במעמד הר סיני. כולנו ראינו את הקב”ה יורד על הר סיני, כולנו ראינו העשן, האש, הקולות, הברקים. למה זה נועד? כדי להעביר לאדם מסר לנצח. יהיו תקופות שעם ישראל יבער כאש. יהיו תקופות של הסתר פנים של עשן. יהיו תקופות של קולות ושל שופר, ועם ישראל ישאל איפה נמצא הקב”ה והשאלה תישמע ותהדהד במקומות מסויימים. והקב”ה אומר לו במעמד הר סיני, שתדע שמאחורי כל התופעות הללו, אני נמצא. במעמד הר סיני הקב”ה היה מאחורי העשן, והאש והקולות והברקים. שלא תגיד שלא ידעת. היית שם כדי שתדע שבכל מצב נמצאת השכינה.
 
אם אלו פני הדברים, נלך שלב נוסף קדימה, שלב אחרון.
במדרש תהילים מזמור ס”ח, אומרים חז”ל שבשעה שהקב”ה בא לתת תורה לעם ישראל, הוא לקח את הר המוריה מארץ ישראל ושם אותו על הר סיני. סיני נתלש מהר המוריה כחלה מהעיסה, ממקום שנעקד בו יצחק אבינו. המקום נלקח משם והועתק על הר סיני. כי הקב”ה אמר שהואיל ויצחק נעקד על המקום הזה, נאה לבניו לקבל עליו את התורה.
כשנכנסו ישראל לעם כבר נעקר הר המוריה, ומזבחו של יצחק נטוי על הר סיני. למה צריך את זה? למה לא מעבירים את עם ישראל להר המוריה ונותנים שם את התורה?
רש”י: בשעה שהקב”ה תקע בשופר, שואלים חז”ל מאיפה היה לו שופר? הוא לקח את 2 הקרניים מהאיל של יצחק ושם אצלו. פרקי דרבי אליעזר: 2 קרניו של איל שופרות. הימין גדול מהשמאל, ועליו אנו מבקשים: תקע בשופר גדול לחירותנו. אבל אם אברהם הקריב את האיל לעולה, אז גם הקרניים והטלפיים עולות בקורבן עולה, אז איך יתכן שלקח הקב”ה את הקרן? כי מה שכתוב בפרקי דרבי אליעזר זה על דרך הסוד. כתוב גם שאת הגידים של האיל שמו בכינור של דוד, ומהעור של האיל עשו את האיזור של אליהו. אז מובן שהדברים לא כפשוטם.
אז לא די שהקב”ה הביא את מקום עקדת יצחק על הר סיני, אלא גם תקע בשופר של האיל של יצחק אבינו.
כל חג השבועות הוא כנגד יצחק אבינו.
לאחר שהקב”ה החיה את עם ישראל, לאחר שאמר את הדברות הראשונות, ושפך עליהם טל תחיה, זה הטל תחיה שהחיה הקב”ה את יצחק לאחר שנעקד על המזבח. לשם מה צריך את הר המוריה, למה צריך שופר של אילו של יצחק, למה הכל במעמד הר סיני קשור ליצחק אבינו?
 
אם נבין את היסוד הזה, נבין את הקולות והברקים במעמד הר סיני.
מהרש”א במסכת עבודה זרה, דן לגבי קביעת חג השבועות ליום החמישים מיום שיצאו ממצרים. מעמד הר סיני היה ביום נ”א לספירה מהיום שיצאו ממצרים. למה אנו קובעים את חג השבועות ביום החמישים? כי ביום החמישים יצא עם ישראל מהטומאה שלו והגיע לזיכוך המוחלט, ולכן נחשב ליום מתן תורה.
לכן נקבע יום החמישים כיום חג השבועות, ללמד שכל שיראת חטאו קודמת לחוכמתו, חוכמתו מתקיימת. הווה אומר – הקב”ה בא ונתן לעם ישראל קולות וברקים ורעידת אדמה, למטרה שיחרד כל העם אשר במחנה – להכניס את עם ישראל למורא ופחד. מה המטרה בזה?
גמרא במסכת ברכות: והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה’ אלקיך במעמד הר סיני, מתוך אימה ופחד כמו האימה והפחד שהיה במעמד הר סיני. כשאדם לומד תורה הוא צריך ללמוד מתוך אימה ופחד.
גמרא: אוי להם לתלמידי חכמים שיש בהם תורה ואין בהם יראת שמים. אדם אין לו דירה, אבל הולך עם רב בריח. למה צריך את המפתח? אדם שאין לו יראת שמים יש לו דלת בלי דירה. התורה זה יראת שמים. בלי יראת שמים זה כמו דלת בלי דירה. תורה לא נקנית בלי יראת שמים.
משנה: כל השוכח דבר ממשנתו, מעלה עלי הכתוב כאילו מתחייב בנפשו. פסוק ממעמד הר סיני – רק הישמר לנפשך עד מאוד פן תשכח את הדברים האלה. מי שמפחד ממה שהוא נבהל ממנו, הוא בחיים לא ישכח אותו. אם לומדים את התורה מתוך יראה, היא לעולם לא תישכח. מה הסוד של היראה?
התורה נקנית ב-48 קניינים. באף מקצוע אדם לא צריך להכין עצמו מבחינת המידות כדי לרכוש את המקצוע. בתורה יש 48 קניינים – נושא בעול עם חברו, פת במלח תאכל, שמיעת האוזן. יש המון שלבים. בין התנאים – באימה וביראה. בשביל היכולת לקלוט תורה צריך אימה ויראה.
כשהקב”ה הכניס את משה רבנו בענן 6 ימים, כדי למרק אכילה ושתיה שבמעיו, אבל גם כדי לאיים עליו, כדי שהתורה תינתן לו באימה וביראה.
משנה באבות אומרת שכל אדם כשהוא לומד שכינה נמצאת איתו. שנאמר אז נדברו יראי ה’ איש אל רעהו ויקשב ה’ וישמע. ונאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך.
את הכהן הגדול מפרישים קודם יום הכיפורים כדי להכין אותו לכניסה לקודש הקודשים, שחלק מהכוהנים הגדולים לא יוצאים משם בשלום. רוב הכוהנים הגדולים, מתוך 400 שנה, 296 כוהנים לא יצאו. הקב”ה מלווה את הכהן שנכנס לקודש הקודשים.
זה שלומד תורה יותר יקר מהכהן הגדול שנכנס לקודש הקודשים. אז איפה האימה והרטט? מיסוד היראה והאימה בהר סיני. ויחרד כל העם אשר במחנה, כדי שלימוד התורה יהיה ביראה ובאימה.
בעל הטורים בפרשת בחוקותי: אם בחוקותי תלכו – היא היראה. זו יראת שמים. וכתיב יראת ה’ היא אוצרו – אם תמלאו את אוצרותי אמלא את אוצרותיכם. מה אנו יכולים למלא לקב”ה? אין לו לקב”ה באוצרו אלא יראת שמים. זה הדבר היחיד שאנו יכולים לתת לו, כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
רבי חיים מוולוזין: כפי ערך היראה שהכין האדם, כן הערך שיוכל להיכנס באוצרו התורה. ידו של האב פתוחה, אבל הבן לא יכול לקבל, כי אין אוצרו גדול כפי כוח האב לתת. האוצר הוא יראת שמים. ככל שיש לאדם יותר יראת שמים נכנס בו יותר תורה.
 
את ספר קהלת מסיים שלמה המלך בפסוק אחד: סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם. כל האדם הוא יראת שמים.
בקטע האחרון של ספר קהלת מביא המדרש הספד שנשא על רבי לוי בר סיסי – סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם. באו שודדים לעירו של רבי לוי בר סיסי, לקח ספר תורה ועלה לגג ואמר: רבש”ע, אם עברתי על דבר אחד ממה שכתוב בספר התורה הזה, שהשודדים יבואו, ואם לא עברתי על דבר אחד, שהשודדים יילכו. אדם שיכול להצביע על ספר תורה ולומר שלא עבר על דבר אחד ממה שכתוב בו, זה ההספד המתאים לו.
כשמתו בני אהרון, וידום אהרון. שמע שבניו יראי שמים, שתק וקיבל שכר על שתיקתו. השבח הגדול ביותר שאפשר להגיד על אדם, שהוא ירא שמים.
שקר החן והבל היופי – אשה יראת ה’ היא תתהלל. גמרא במס’ סנהדרין בדף כ’: שקר החן זה דור משה, והבל היופי דור יהושע, ואשה יראת ה’ היא תתהלל זה דורו של חזקיה. בדורו של חזקיהו נעץ חרב בפתח בית המדרש ואמר שמי שייצא יידקר בחרב. לא היה תינוק ותינוקת שלא בקיאים בהלכות טומאה וטהרה. איך יכול להיות? אשה יראת ה’ היא תתהלל. אם יש יראת שמים, יש כלי קיבול להכניס את התורה.
 
כעת נבין למה הקב”ה לקח את הר המוריה והעמיד על הר סיני.
על הר המוריה אמר הקב”ה לאברהם: עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה. אברהם מקבל את התואר אחרי 10 ניסיונות. ואברהם קורא למקום ה’ יראה. זה מקום היראה. את המקום שבו נוסד היראה לוקח הקב”ה ומביא להר סיני. היראה קודמת לתורה. כל שיראתו קודמת לחוכמתו, חוכמתו מתקיימת.
השופר היה להכניס בהם יראה, לכן הקב”ה תוקע בשופרו של יצחק. פחד זה המושג של יצחק אבינו. הקב”ה תוקע בקרן כדי להכניס בנו את הפחד של יצחק אבינו. זו ההקדמה לתורה.
למה קוראים לעיר ירושלים בשמה? הראשון שנתן לה שם היה שם בן נוח, שקרא לה שלם. כי בעיר הזו אפשר להגיע לשלמות. אברהם קרא לה יראה, כי בעיר הזו אפשר להגיע ליראה. הקב”ה לא רוצה לפגוע לא בשם ולא באברהם, ולכן קרא לה בשם משותף: ירושלם.
אבל קודם שם קרא לעיר בשם, ואח”כ אברהם, אז למה הסדר הפוך? אומר ענף יוסף: כי שם אמר שבעיר הזו אפשר להגיע לשלמות, ואברהם אמר שאפשר להגיע ליראה, והקב”ה אמר שבלי יראה אין שלמות. שלמות באה רק עם יראה. לכן קוראים לעיר בשם שהבסיס הוא קודם יראה ואח”כ שלמות.
 
יש אמורא אחד מיני מאות, בשם רב זירא. צריך להבין מה חז”ל מספרים עליו. הוא הגיע מבבל לא”י, למד את התורה בבבל, ונחקקה לו בראש, ובא ללמוד תורה מרבי יוחנן בארץ ישראל. היתה לו התנגשות בין מה שלמד, ולכן רצה לשכוח מה שלמד בבבל. התענה רב זירא 100 תעניות במטרה לשכוח את התורה שלמד בבבל, ושכח. אחרי כן אמר: אם לרב לייזר בן פדת יקרה לו משהו, אני אצטרך להנהיג את עם ישראל ולא אוכל ללמוד תורה, אז התענה עוד 100 תעניות כדי שרבי לייזר בן פדת יהיה בריא. ועוד 100 תעניות התענה כדי שלא תשלוט בו אש של גיהנום. אבל בתלמידי חכמים לא שולטת אש של גיהנום. אבל הוא לא חשב שהוא תלמיד חכם, לכן התענה. ובנוסף ל-100 תעניות, בכל חודש היה מסיק את התנור בבית, ונכנס לשבת בפנים כדי לבדוק אם אש של גיהנום תשלוט בו או לא. למה כל 30 יום? כי כל 30 יום הופכים את בני קורח, כי יש שינויים בגיהנום.
כל הזמן הוא היה מנסה את האש בתנור ויוצא בשלום. פעם אחת חלשה דעתו. אמר לעצמו שיילך לבית של רב נתן בר טובי, וכל פעם שייכנס תלמיד חכם הוא יקום לכבודו. אבל אסור לשמש תלמידי חכמים כדי לקבל שכר. בן יהוידע: זה לא נאמר על אדם שלא מצווה על המצווה, לא מצווה לשבת בפתח רב נתן בר טובי, כדי לעמוד לתלמידי חכמים. אבל הוא רצה להרוויח מצווה, כדי לקבל שכר.
אמר רבי אבא הכהן – כשהייתי רואה סיעת בני אדם, הייתי הולך מדרך אחרת כדי לא להטריח אותם שיקומו בפניו. אבל אמרו לו שעדיף שיקומו בפניו כדי לזכות אותם ביראת שמים.
מי שנכנס כל חודש לאש ויוצא בשלום צריך עוד יראת שמים? הוא לא מחפש יראת שמים של הגיהנום. בעל הטורים: ככל שאדם מגדיל יראת שמים שלו הוא מגדיל את אוצרות התורה. רב זירא אמר שאם יהיה לו יותר יראת שמים, תיכנס בו יותר תורה. תורה בלי יראת שמים זה כמו דלת בלי דירה. הוא רוצה להגדיל את הדירה (יראת שמים), כדי להצמיד אליה את הדלת (תורה).
 
מדרש שוחר טוב בתהלים: דוד המלך מבקש בקשה “אחת שאלתי מאת ה’, אותה אבקש, שבתי בבית ה’ כל ימי חיי לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו, כי יצפנני בסוכה, ביום רעה יסתירני…” אבל הוא אמר “אחת שאלתי”, אז מה פתאום הוא מבקש 7 דברים? את זה הוא למד מהקב”ה שאמר: ועתה ישראל מה ה’ שואל ממך? כי ליראה, ולאהבה את ה’ וללכת בכל דרכיו וכו’.
צריך לדעת איך לבקש. אדם רוצה לבקש סנדוויץ עם פסטרמה וירקות. אבל לא דרך ארץ כך לבקש. אז הוא הולך ליהודי ומבקש מלח. עומד בדלת עם המלח, ושואל מה אני אעשה במלח? תביא עגבניה. הביא עגבניה, אמר לו איפה אני אשים את זה? תביא סנדויץ ותוסיף ביצה שאני מריח שאתה מבשל.
המדרש מסביר שלאדם אסור לקפוץ גבוה ולבקש הרבה דברים. כך מסבירים את הבקשה של ראש השנה. בהתחלה מבקשים קצת חיים, רק לנשום ולא יותר מזה. אחרי כן – זוכר יצוריו ברחמים לחיים. כלומר חיים אבל לא עם זונדה, אלא ברחמים. אחרי כן מבקש וכתוב לחיים טובים. וההסבר: בספר חיים, ברכה, שלום…
זה סדר הבקשות. מתחילים עם קצת, וממשיכים. כשפתחו את הדלת, שים את הרגל שלא יוכלו לסגור.
אז כשהקב”ה אומר: ועתה ישראל מה ה’ שואל ממך? כי ליראה, ולאהבה את ה’ וללכת בכל דרכיו וכו’ – זה לא בקשות חדשות, כי הכל נמצא בתוך יראה. אם יש לו יראה יש לו אהבה, וללכת בכל דרכיו וכו’. אומר דוד המלך – למדתי מהקב”ה שאדם מבקש בקשה שכוללת הכל. שבתי בבית ה’ כל ימי חיי, זו הבקשה, והתוצאות של זה – לחזות בנועם ה’, לבקר בהיכלו, כי יצפנני בסוכה.
ספר סידי: לפיכך יתחנן אדם על עצמו ועל זרעו ועל זרע זרעו, לזווגם עם תלמידי חכמים יראי שמים. ראשית חכמה יראת ה’, שכל טוב לכל עושיהם. הכל מתחיל ביראה. מה שכתוב בחז”ל שאם לאדם יש בנים לומדים תורה ולהם בנים לומדים תורה, זה לא אקטואלי אם אחד מהבנים יתחתן עם אשה שאינה יראת שמים. כל התורה זה יראת שמים.
 
גמרנו את ט”ו בשבט. בארה”ב עוד ט”ו בשבט, ואפשר להתפלל עדיין על הפירות. שכל אחד תמיד יתפלל שבניו יהיו יראי שמים. שבת קודש פרשת יתרו, שכל אחד יתחזק ביראה. שנזכה לבנים ובני בנים כולם יראי שמים עוסקים בתורה ובמצוות, ונזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

 

תגיות: , , , ,